האם עליה במינון Sulfonylurea מלווה בעליה בשיעורי התמותה? (CMAJ)

ממחקר חדש עולה כי תרופות ממשפחת Sulfonylurea מעלות את שיעורי התמותה בחולי סכרת.

מאמר שפורסם בשנת 1970 קשר בין Sulfonylurea ובין אירועים קרדיווסקולרים. מאז מחקרים אחרים שללו את הקשר הזה, ו- Sulfonylurea נותר אופציה טיפולית לסכרת.

במחקרים קודמים מצאו החוקרים כי Metformin משפר את סיכויי ההישרדות טוב יותר מ- Sulfonylurea. עם זאת, לא היה ברור אם ההבדל נובע מאפקט מגן של Metformin או מתופעות לוואי אפשריות של Sulfonylurea.

בכדי לבחון את הנושא, החוקרים בחנו נתונים של 5,795 נבדקים שטופלו בתרופה האורלית הראשונה לסכרת והוכנס למאגר הנתונים של Saskatchewn Health בין 1991-1999. המדד העיקרי היה לקבוע אם קיים קשר מנה-תגובה בין Sulfonylurea ותמותה.

הגיל הממוצע של המשתתפים עמד על 66.3 שנים, 43.4% היו נשים, והמעקב נמשך 4.6 שנים בממוצע. הטיפול לסכרת כלל Sulfonylurea מדור ראשון ב-120 נבדקים, Glyburide ל-4,138 ו-Metformin ל-1,537.

במינון יומי גבוה של Sulfonylurea, ובמידה פחות בולטת, Glyburide נמצא קשר בין הטיפול וסיכון מוגבר לתמותה, בעוד שעבור Metformin לא נמצא קשר מנה-תגובה כזה.

לאור תוצאות אלו, בשילוב עם התצפיות שנאספו ב-30 השנים האחרונות, עולה כי רופאים צריכים להעריך בזהירות את השימוש ב- Sulfonylurea בחולים בסיכון גבוה לאירועים קרדיווסקולרים, בייחוד כעת, כאשר קיימים תכשירים פומיים אחרים לסכרת.

במאמר מערכת נכתב כי Sulfonylurea עשויים להעלות את הסיכון לתמותה ע”י השפעה ישירה על שריר הלב. למרות שתרופות אלו עדיין נפוצות לטיפול בסכרת, נכתב כי יש מקום לדחות אותן כטיפול קו שלישי.

CMAJ 2006;174:169-174,185-186.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

בחיפוש אחר הזהות המקצועית של הגריאטר

בחיפוש אחר הזהות המקצועית של הגריאטר

מקור: Journal of the American Geriatrics Society
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|09/09/2026

למרות העלייה בצורך בשירותי גריאטריה עם הזדקנות האוכלוסייה, המקצוע עדיין סובל מנראות ומהכרה מוגבלות

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן