מיגרנות הקשורות בשנטים מגיבות טוב לתיקון המחיצה הבין עלייתית (Stroke)

במחקרים לא מבוקרים דווח על שיפור במיגרנה בחולים עם הפרעות צרברווסקולריות לאחר סגירת Foramen Ovale Patent (PFO). מחקר חדש העריך את מהלך המיגרנה במהלך תקופה של 12 חודשים בחולים סימפטומטים (למחלה צרברווסקולרית) ואסימפטומטים שעברו סגירה של PFO ובחולים עם PFO שקיבלו טיפול תרופתי.

23 חולי שבץ סימפטומטים (קבוצת SS, בגיל ממוצע של 39, 5 מהם גברים ו-18 נשים), ו-27 חולי שבץ אסימפטומטים (קבוצת SA, בגיל ממוצע של 40, 5 גברים ו-22 נשים) עם מיגרנה שעברו סגירת PFO. קבוצת הביקורת כללה 27 חולי מיגרנה ו-PFO (בגיל ממוצע של 36, 4 גברים ו-23 נשים).

הערכת חומרת המיגרנה נעשתה בתחילת המחקר באמצעות מדד שכלל את תדירות, משך ועוצמת ההתקפים והופעת אאורה (מדד בין 0 ל-10). 6 חודשים לאחר מכן, המשתתפים קיבלו יומן מובנה בו נדרשו למלא את המאפיינים של ההתקפים, לפי אותו מדד, ל-6 החודשים הבאים.

בסיום השנה הראשונה, ערכו ממוצע של מדד המיגרנה לחצי השנה האחרונה.

לא נמצא הבדל בחומרת המיגרנה בתחילת המחקר (6.3, 6.1 ו-6.7 בקבוצת SS, SA והביקורת, בהתאמה). בהערכה לאחר שנה, מדד המיגרנה הכולל השתפר משמעותית ב-3.7 ו-2.8 נקודות בקבוצת SS ו-SA, בהתאמה (P<0.001 במדדי ANOVA חוזרים), בעוד שבקבוצת הביקורת נרשמה הרעה לא-משמעותית של 0.1 נקודות.

מניתוח התוצאות עולה כי השיפור בקבוצת SS ו-SA לא היה תלוי בסוג המיגרנה, גיל או גורמי סיכון צרברווסקולרים. אאורה המשיכה להופיע גם בסיום המחקר ב-21 מ-21 חולי המיגרנה עם אאורה בקבוצת הביקורת. לעומת זאת, אאורה המשיכה להקדים התקפי מיגרנה רק ב-3 מתוך 14 מהמשתתפים בקבוצת SA ו-4 מ-19 המשתתפים בקבוצת SS. (P<0.0001).

לסיכום, סגירת PFO מביאה לשיפור משמעותי במיגרנה, בהשוואה לטיפול תרופתי. נראה כי השיפור אינו תלוי בסוג המיגרנה או מחלה צרברווסקולרית קודמת. בנוסף לשיפור הכללי, בנוכחות מיגרנה עם אאורה, הופעת האאורה קטנה משמעותית.

2005 Dec 22Stroke.

לידיעה ב-Pubmed

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן