האם אטורבסטטין משפר תיפקוד לבבי של חולי אי ספיקת לב ? (J Am Coll Cardiol)

לטיפול באמצעות atorvastatin (ליפיטור) יש ערך ותועלת נוספת על תפקוד חדר לב שמאל ורמת סמנים דלקתיים במטופלים עם אי ספיקת לב (HF) שאינה על רקע איסכמי, כך מדווח מחקר המתפרסם כעת ב-J Am Coll Cardiol .

מימצאים ממחקר קטן יותר הראו שלאטורבסטטין אין השפעה על סמנים של אי ספיקת לב, דלקת, או תפקוד אנדותלי . גם מחקר זה מתפרסם באותו גיליון של אותו עיתון…

“למרות שהסיבות להבדלים אלה במימצאים אינם ידועים, הדבר ההגיוני היכול להסביר זאת הוא שקבוצת החולים במחקר השני, הקטן יותר, סבלה מאי ספיקה קלה ולכן היתה אצלם הפעלה מינימלית של המערכות הניורוהורמונליות והדלקתיותיות” אומרים מחברי מאמר המערכת הראשיים, ד”ר מאן ורמסובו.

כמו כן , הם מוסיפים שעדיין, המחקר השני הוא בעל חשיבות מכיוון שהוא הראה שהורדת הליפידים עשוייה להיות מושגת במטופלים אלה ללא תופעות לואי ברורות גם כאשר נעשה שימוש במינונים גבוהים.  

במחקר הראשון, בחנו החוקרים מימצאים בקרב 108 חולי HF אשר עברו רנדומיזציה בין קבלת אטורבסטטין 20 מ”ג ליום או פלציבו למשך 12 חודש. כל המטופלים היו עם LVEF נמוך מ-35%.

עלייה מובהקת ומשמעותית ב-EF  נמצאה בקבוצת האטורבסטטין במהלך המחקר, בעוד שנצפתה ירידה קלה ב-EF בקבוצת הביקורת.

אטורבסטטין גם הפחית באופן משמעותי את קוטר חדר לב שמאל בקצה הסיסטולי והדיאסטולי. בנוסף, השימוש בתרופה הפחית רמת סמנים דלקתיים כמו CRP ואינטרלוקין 6 .

במחקר השני, העריכו החוקרים 15 מטופלים עם HF אשר טופלו באטורבסטטין במינון של 80 מ”ג ליום, או פלציבו, תוך החלפה בין הקבוצות למשך 12 שבועות.

מלבד ירידה משמעותית ברמות ה-LDL כולסטרטול, הטיפול באטורבסטטין לא הניב תועלות או תופעות לואי שליליות נוספות במשתתפים.

נכון להיום, הטיפול בסטטינים יכול להיות מומלץ לחולי אי ספיקת לב עם מחלת לב קורונורית ורמות גבוהות של LDL-C . השאלה הרחבה יותר היא האם הטיפול בסטטינים צריך להינתן לכל החולים עם HF עדיין נשארת פתוחה, אך מס’ מחקרים המבוצעים עדיין יסייעו במתן תשובה לשאלה זו.

לדיווח במדסקייפ

J Am Coll Cardiol 2006;47:332-344. – המחקר הראשון

J Am Coll Cardiol. 2006 Jan 17;47(2):338-41 – המחקר השני

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

בחיפוש אחר הזהות המקצועית של הגריאטר

בחיפוש אחר הזהות המקצועית של הגריאטר

מקור: Journal of the American Geriatrics Society
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|09/09/2026

למרות העלייה בצורך בשירותי גריאטריה עם הזדקנות האוכלוסייה, המקצוע עדיין סובל מנראות ומהכרה מוגבלות

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן