שלב הורדת המינון של סמי ההרדמה החל ורה”מ החל לנשום באופן עצמאי (הודעת מנכ”ל הדסה)

ע”פ הדיווח האחרון מהדסה עין כרם, החל תהליך הפחתת מינון תרופות ההרדמה שמקבל רה”מ שרון, והוא החל לנשום באופן עצמוני (למרות שהוא עדיין מחובר למכונת ההנשמה). להלן הדיווח המלא באתר “הארץ”.

במקביל, הויכוח שהפך להיות גם ציבורי ותקשורתי לגבי אופן הטיפול בשרון נראה שרק מתגבר. הארץ מפרסם שוב ביקורת על הטיפול בשרון, גם מתוך “רופא בכיר” בתוך הדסה..

אתמול ציין העיתונאי דן מרגלית כי יו”ר הר”י , ד”ר בלשר הביע בראיון שקיים עמו כעס על הפירסומים בתקשורת של ביקורת מצד רופאים על אופן הטיפול בשרון. רן רזניק, מעיתון הארץ מפרסם היום מאמר הדן בסוגייה זו ובה הוא מביע תמיכה בעובדה של “הצגת ביקורת בזמן אמת”.

כתבה נוספת , מאת פרופ’ דונחין, רופא מרדים בהדסה וממונה על הבטיחות בבית החולים,  מתארת בצורה ברורה וסכימתית את תהליך ההרדמה והפסקתה.

הערת המערכת: באשר לסוגייה של דיון רפואי ציבורי בכלי התקשורת ובהתייחס למאמרו של רזניק, חשוב אולי לציין ולהדגיש כאן, שדיונים רפואיים, כולל ביקורת והפקת לקחים מתקיימים כל העת בבתי החולים ובמרפאות. עיון מהיר בכל הצגות המקרה, ה-debates שאנו סוקרים כאן באתר יכול ללמד שאכן יש מחלוקות וגישות שונות לטיפול ברפואה. בזה אין כל חדש. להיפך, דומה שהמערכת הרפואית אף מעודדת דיון והחלפת דיעות וגישות שונות, שכן יש בכך ודאי תרומה להסקת המסקנות, לגיבוש המלצות לעתיד וכד’.

השאלה היא, האם נכון, הגון ואתי שרופאים שאינם מכירים לעומק את כל הפרמטרים של רה”מ שרון הפציינט, ואת כל מהלך המחלה והטיפול בו, יציגו ביקורת, ואפילו ביקורת נוקבת, באמצעות ערוצי התקשורת השונים – וכל זאת בשעה שהרופאים עדיין נאבקים, תרתי משמע, על הצלת חייו של רה”מ.  לנו נראה שההתערבות היחידה הראוייה כרגע היא או להביע תמיכה בצוות הדסה, ואם יש למומחה כזה או אחר הצעה מעשית הנוגעת לאופן המשך הטיפול בשרון – ודאי יוכל למצוא את הדרך להעבירה ישירות לצוות המטפל.

יש ודאי מקום לבצע תחקיר ו”דיון מקרה” בטיפול שניתן לשרון, כמו שיש לעשות בכל מקרה של טיפול רפואי מסובך בחולה. במקרה של שרון, יכול להיות שמסקנות דיון כזה צריכות אף להגיע לידיעת הציבור הן בשל העניין הרב שמגלה הציבור וכלי התקשורת, והן בשל השאלות הקשורות לאופן הטיפול באישיות בכירה כולל השאלות שהועלו על הסכנות ב”טיפול יתר”. אבל גם דיוני מקרה מקצועיים ומפורטים (למטרת הפקת לקחים ולימוד, לא לקביעת המשך טיפול, שם ודאי הדיונים רציפים ושוטפים) נעשים בדר”כ לאחר שיש פרוגנוזה מסויימת ברורה. זה ודאי עדיין לא השלב…

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן