מחקר שנערך בסין בוחן את השימוש בהשתלת סטנט שמשחרר rapamycin ואת ביצוע ניתוח מעקפים (CABG) במסגרת הטיפול בחולים הסובלים ממחלת כלי דם כלילית בכמה כלי דם, ומשווה בין שני הטיפולים.
בין ינואר 2002 לדצמבר 2004, עברו 262 חולים עם מחלה כלילית בכמה כלי דם ניתוח מעקפים ו-250 חולים שהותאמו להם מבחינת גיל, מאפיינים קליניים, ומאפייני של המחלה הכלילית, בחרו לקבל השתלה של סטנט המשחרר rapamycin. בערך 9 חודשים לאחר הטיפול בוצעה אנגיוגרפיה. מעקב נערך אחר כל החולים לאורך תקופה של 14+/-19 חודשים ואז השוו התוצאות הקליניות.
בקבוצה שעברה השתלת סטנט המשחרר rapamycin לא התרחשו מקרי פטירה במהלך הניתוח ושיעור ההצלחה של הניתוחים עמד על 100%, שיעור גבוה באופן מובהק סטטיסטית מזה שנמצא בקבוצת ה-CABG, שם דווחעל 9 מקרי פטירה במהלך הניתוח ועל שיעור הצלחה של 96.6% בניתוחים (P < 0.01). 3 משתתפים נפטרו בקבוצה שעברה השתלת סטנט, עם שיעור תמותה של 1.2% בסמוך לניתוח, שאיננו נבדל באופן מובהק סטטיסטית מזה שקווח בקבוצת ה-CABG (5 מקרי פטירה בסמוך למועד הניתוח, שהם 1.9%).
שיעור התמותה הכללי במהלך האשפוז בקבוצה שעברה השתלת סטנט עמד על 1.2%, והיה נמוך באופן מובהק סטטיסטית מזה שבקבוצת ה-CABG (כ-5.3%, ערך P < 0.05). שיעור הופעת ארועים שליליים גדולים הקשורים בלב (MACE) בקרב נבדקי הקבוצה שעברה השתלת סטנט עמד על 1.6%, והיה נמוך באופן מובהק סטטיסטית מזה שבקבוצת ה-CABG (כ-5.3%, ערך P < 0.05). לא הופיעו הבדלים מובהקים סטטיסטית בשיעור הישנות ה-angina pectoris וה-MACE לאורך תקופת המעקב ובשיעור ההשרדות ללא ארועים בין שתי הקבוצות.
החוקרים מסיקים כי טיפול טוב יותר בחולים הסובלים ממחלה כלילית בכמה כלי דם הינו השתלת סטנט המשחרר rapamycin. הם מסבירים כי ההשפעות הקליניות ברות השוואה לאלה של CABG.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!