המחקר כלל 9000 ילדים בגיל 2-18 שנה שגרו עם משפחות שכללו את אימם הביולוגית או דמות נשית בראש הבית. הנשאלים ביקשו לרשום את צריכת המזון שלהם במשך יומיים נפרדים. לילדים מתחת לגיל 6, דיווחו ההורים על מקור המזון. ילדים בגיל 6-11 נעזרו בהוריהם. אלו בגיל 11-18 דיווחו בעצמם.
המחקר העריך כמות קלוריות כללית שנצרכה וכן נפח סוכר, שומן, ירקות ופירות, סידן, ברזל וסיבים תזונתיים שבי ימים שונים. כמו כן נבדקו מקורות המזון, שכללו בית, חנות, מסעדה או מזון מהיר, בית ספר ועוד. המידע סווג לשתי קטגוריות, לפני ובגיל בית ספר.
לילדים צעירים יותר, קשר מנה-תגובה הראה כי ככל שהאם עבדה יותר, הם צרכו פחות קלוריות ממזונות שהוכנו בבית. באופן מעניין, ילדים אלו צרכו הרבה ירקות ופירות במזון שאכלו בבית הספר.
ההבדל המשמעותי היחיד היה סידן בילדים הצעירים. כמות הסידן ממזון ביתי היתה נמוכה כאשר האם עבדה משרה מלאה (20 mg/1000 kcal). אימהות שעבדו נטו לבחור מזונות עם מעט סידן כשאכלו בחוץ. המחקר לא בדק צריכת סידן כללית על פי ההמלצות.
הבדלים במקורות מזון היו קיימים גם בילדים בגיל בית ספר עם אימהות עובדות, אך הם היו פחות בולטים. יתכן והם נבעו מכך שמתבגרים לעיתים מכינים לעצמם את המזון. הוספת סוכר למזון ביתי היתה נמוכה יותר בבתים עם אמהות עובדות, וילדים אלו לא צרכו יותר סוכר ממקורות אחרים.
זהו אחד מהמחקרים הראשונים שבדק מצב עבודה אימהית על תזונת הילדים בארה”ב, כולל מתבגרים.
אלו נתונים מעניינים בהתחשב בנטייה כלפי יותר אימהות עובדות. אוכל ביתי עדיין מציע איכות תזונתית גבוהה יותר. מדוע בדיוק יהיה מעניין לחקור.
יש צורך במוצרי מזון בריאים יותר והקפדה על התזונה בבית הספר, בכדי לאפשר בחירות בריאותיות.
APHA 133rd Annual Meeting: Abstract 100491. Presented Dec. 12, 2005.
- קטגוריות: חדשות
מאמרים
הקשר בין פעילות גופנית הנמדדת באמצעות מד־תאוצה לבין היארעות קטרקט: ראיות אפידמיולוגיות וגנטיות
מטרת מחקר זה הייתה לבחון את הקשר, ואת הסיבתיות האפשרית, בין פעילות גופנית הנמדדת אובייקטיבית באמצעות מד־תאוצה לבין הסיכון לקטרקט
תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול
כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.
מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי
המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)
נשירת שיער במציאות של 2026: מה באמת משפיע עלינו, ומה לומדים בכנסים הבינלאומיים המובילים בעולם?
מאמר אורח מאת ד”ר קרולינה נלינגר, מומחית להשתלות שיער מתקדמות, קליניקת DNG
חוסרים תזונתיים בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בהשמנה: מנגנונים, סיכונים והמלצות קליניות עדכניות
מאמר מאת ד”ר יפית קסלר, דיאטנית קלינית PhD RD
הנחיות עדכניות של AACE ומקומו של פנטרמין (רזין) בטיפול בהשמנה
עדכון מטעם ה־AACE (האיגוד האמריקאי לאנדוקרינולוגיה קלינית) שפורסם בנובמבר 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!