באמצעות ניתוח שיא זרימה בנשיפה במשך זמן תוך התייחסות למצב הנוכחי של דרכי האוויר של המטופל, יכולים החוקרים לחזות חומרת אסתמה עתידית.

היתה הצלחה מועטה בצפי מהלך זמני של אסתמה, היכול, בתיאוריה, לסייע באופטימיזציה של הטיפול, ציינו החוקרים בגיליון דצמבר של Nature.

במחקר הנוכחי, תנודות בתיפקוד דרכי האוויר במשך הזמן שימשו לצפות סבירות לחסימה חמורה ב-30 הימים הבאים. החוקרים מצאו כי תנודות בשיא זרימה בנשיפה יכול לסייע בצפיית הסיכון של החמרת חסימת דרכי האוויר.

בנוסף, הם מצאו כי שימוש רגיל במרחיב סימפונות לטווח ארוך, salmeterol, מפחית סיכון זה. לעומת זאת, שימוש רגיל במרחיב לטווח קצר, albuterol, מעלה את הסיכון.

התוצאות מציעות כי אנשים עם אסתמה חמורה יותר סובלים מהתקפים יותר משתנים ואקראיים לעומת אלו עם מחלה חמורה פחות.

עם עלייה בחומרת האסתמה, דרכי האוויר הופכים רגישים יותר אפילו לגורמים סביבתיים שנראים לא משמעותיים כמו כמויות קטנות של חומרים מזהמים, אלרגנים או זיהומים וירלים קטנים, המהווים טריגר רציני ואירועים לא צפויים כמו התקף אסתמה חריף הנגרם בשל התמוטטות קטסטרופית פתאומית של צבר דרכי אוויר גדול.