המחקר הלאומי הראשון הבודק את החשיפה בבית ואסתמה מצא קשר משמעותי בין חשיפה לאנדוטוקסין ביתי לאסתמה במבוגרים.

אנדוטוקסינים הם מולקולות משרות דלקת הנמצאות על פני שטח של חיידקי גראם חיוביים. חשיפה בבית לאנדוטוקסינים מוקדם בחיים הראתה כמגינה נפני התפתחות אלרגיה, אך ההשפעה של חשיפה כזו על אסתמה וצפצוף אינה ידועה, ציינו החוקרים בגיליון דצמבר של American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine.

החוקרים בדקו דגימות אבק ממדגם מייצג של 831 בתים. אבק נשאב מ-5 איזורים בבית, והחוקרים אספו גם מידע דמוגרפי ובריאותי מ-2,456 דיירים בבתים. שכיחות אסתמה היתה 11.3%, דומה ל-11.1% שנמצא במחקר בריאות לאומי ב-2002.

ככל שעלו רמות האמדוטוקסינים בבתים, דכיחות הדיירים שאובחנו עם אסתמה, סימפטומים של אסתמה בשנה האחרונה, שימוש בתרופות לאסתמה וצפצוף עלו. לא היה קשר בין חשיפה לאנדוטוקסינים ואסתמה בילדים.

בעוד ריכוזי אנדוטוקסינים היו הגבוהים ביותר בדגימות ממטבחים וחדרי מגורים, בחשיפה בחדרי השינה היה הסיכון הגבוה ביותר לסימפטומים אסמתיים. רמות האנדוטוקסינים היו גבוהות מהמחקרים הקודמים שנערכו בבתים באירופה.

אנשים אלרגים עם רמות גבוהות של חשיפה לאנדוטוקסינים לא היו בסבירות גבוהה יותר לעומת לא אלרגים להופעת אסתמה.

המחקר מציע כי יתכן  ולחשיפה לאנדוטוקסינים השפעה מתונה על מצב האלרגיה ודלקת דרכי הנשימה היא ההשפעה החשובה ביותר של חשיפה לאנדוטוקסינים בחתך אוכלוסיה.