כאבי ראש משפיעים על רוב הילדים ומדורגים במקום שלישי בקרב מחלות הגורמות להיעדרות מהלימודים. למרות שהתוצאות לטווח קצר לרוב הילדים הן חיוביות, מספר מחקרים דיווחו על תוצאות לטווח ארוך.

מטרת המחקר היתה להעריך פרוגנוזה לטווח ארוך של כאב ראש בילדים 20 שנה לאחר האבחנה הראשונית ב-1983.

95 ילדים עם כאב ראש שהתייעצו עם אחד מהחוקרים ב-1983 נבדקו גם ב-1993. 77 מהילדים שנבדקו ב-1993 נבדקו גם ב-2003.

60 (78%) מ-77 המטופלים הגיבו במעקב אחרי 20 שנה, 16 (27%) היו ללא כאבי ראש, 20 (33%) סבלו מכאב ראש הקשור למתח, 10 (17%) סבלו ממיגרנה, ו-14 (23%) סבלו ממיגרנה וכאב ראש הקשור למתח. יותר מסוג 1 של כאב ראש היה שכיח יותר מאבחנה או מעקב התחלתי (P<.001), וסוג כאב הראש השתנה עם הזמן.

לאלו עם כאב ראש במעקב, 80% (35/44) תיארו אותם כבינוניים עד חמורים, למרות שהשיפור שדווח ע”י 29 (66%) מכאבי הראש הקשורים למתח היו בסבירות גבוהה יותר ממיגרנה לחלוף. חומרת כאב הראש באבחנה צפתה תוצאות כאב ראש לאחר 20 שנה. במהלך החודשים לפני המעקב, תרופות ללא מרשם שימשו 31 (70%) את אלו עם כאב ראש נמשכים, ותרופות מרשם שימש 6 (14%). עם זאת, 20 (45%) האמינו כי שיטות לא פרמקולוגיות היו היעילות ביותר. שימוש בתרופות עלה במהלך 10 השנים מאז המעקב. אף אחד מהחולים לא השתמש באגוניסט סלקטיבי לרצפטור לסרוטונין (טריפטן).

20 שנה לאחר אבחנה של כאב ראש בילדות, רוב המטופלים המשיכו לסבול מכאב ראש, למרות שסיווגו השתנה לעיתים קרובות במשך הזמן. רוב החולים דיווחו על כאב בינוני עד חמור ועלייה בשימוש פרמקולוגי.

לתקציר הידיעה

Arch Pediatr Adolesc Med. 2005;159:1157-1160