מאוחדת חוייבה לספק ארביטוקס לחולה עם סרטן גרורתי של המעי הגס למרות שאינו בסל הבריאות (הארץ)

ע”פ דיווח מ”הארץ” היום, שופטת בית המשפט האיזורי לעבודה, שרה שדיאור, חייבה את קופ”ח מאוחדת לספק את תרופת הארביטוקס (CETUXIMAB ) , לחולה עם סרטן גרורתי של המעי הגס, (לרבות גרורות בריאות ובכבד) שהטיפולים הקודמים בו נכשלו. פסק הדין הוא חריג שכן התרופה אינה כלולה בסל הבריאות (התרופה הוגשה לסל 2006 ).

השופטת קבעה כי למרות שהתרופה אינה כלולה בסל, מכיוון שהחולה הגיב היטב לתרופה, (החולה טופל ב”שערי צדק” אצל האונקולוג ד”ר נתן צ’רני)  יש לראות באפשרות השימוש בתרופה כ”מצילת חיים”, ומכיוון שעיתוי השימוש בה הוא קריטי, לא ניתן לדחות את ההחלטה עד לאישור התרופה בסל.

לכתבה המלאה ב”הארץ”

הערת המערכת: החלטה מאוד אנושית מצד אחד, אך מצד שני, אם היא תשמש כתקדים, היא עלולה (או עשוייה, בהתאם לעמדת הקורא…) לגרום לכך שמאות או אלפי חולים קשים, שנראה כי הם מגיבים היטב לתרופות שהן כרגע מחוץ לסל (לא רק ארביטוקס, לא רק תרופות לסרטן), ידרשו מימון הטיפול, ובמידה רבה לגרום לכך שמנגנון סל הבריאות עלול ל”קרוס”, וליצור גרעונות כספיים משמועתיים לקופות החולים.

המקרה הזה מחדד את הצורך לכך שהתעדכנות סל הבריאות אולי צריכה להתבצע באופן רציף יותר, ולא כאקט חד פעמי מידי שנה (מהלך שגם תלוי מאוד באישורי תקציב מדינה המושפעים מאוד גם ממצב פוליטי, בדיוק כמו שקורה כרגע), עם היקף תקציב מינימלי מובטח בחוק לעדכון הסל. יכול להיות גם שיש מקום לקביעת כללים לחריגים, בדומה למקרה הזה, שאותם גם ניתן להעריך ולתקצב מראש.

לעצם העניין של מקרה זה, חשוב אולי לציין שהארביטוקס היא בהחלט תרופה מצויינת, המאפשרת לחלק מהחולים המגיבים לה, אך חלק יחסית קטן, להשיג החלמה/ריפוי מלא.  בממוצע, כפי שדווח במחקרים (ראה קישור בסוף הכתבה) , הטיפול בארביטוקס בשלב של קו טיפול שלישי, כמו במקרה זה, מאפשר הארכת תוחלת חיים בכ-5 חודשים. כמובן שאין לזלזל בהישג זה, במיוחד כאשר לוקחים בחשבון שמדובר בהכפלת תוחלת החיים הנותרת, ובמרבית התקופה באיכות חיים סבירה, אך חשוב להיות מודע בכל זאת לתוצאה כוללת זו.

יש לציין אגב, שיחס העלות/תועלת (העלות הנדרשת להארכת שנת חיים) שנמצא עבור הארביטוקס, גם במחקרים בחו”ל וגם באנליזה מתואמת בישראל היה סביר בהשוואה לטיפולים בתרופות אחרות למחלות דומות, כך שקיים בהחלט סיכוי סביר לכך שהארביטוקס אכן תאושר ותכלל בסל הבריאות הקרוב.  

מאמרים

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/10/2026

המאמר עוסק ברעיון חשוב מבחינה קלינית: אובאיטיס (uveitis) וסקלריטיס (scleritis) יכולות לעיתים להופיע לפני האבחנה של מחלת מעי דלקתית (IBD): קרוהן או קוליטיס כיבית, ואף להקדים אותה בכמה שנים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|16/04/2026

המאמר בוחן את הקשר בין צריכת אלכוהול כבדה לבין מאפיינים קליניים, הדמייתיים ופרוגנוסטיים של דימום תוך־מוחי חריף (ICH), תוך התמקדות בהשפעת האלכוהול על מחלת כלי דם מוחיים קטנים (Cerebral Small Vessel Disease – CSVD)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן