גורמי סיכון מסורתיים אינם מזהים סיכון לאי ספיקת לב בחולי Rheumatoid Arthritis

ממחקר חדש עולה כי הכפלת הסיכון לאי ספיקת לב בחולי Rheumatoid Arthritis (RA) אינה מוסברת בשלמותה ע”י גורמי סיכון קרדיווסקולרים מסורתיים ומחלת לב איסכמית.

מאחר שבמרבית מקרי אי ספיקת לב בקרב חולי RA אין סימנים מוקדמים של מחלת לב איסכמית, אי ספיקת לב עשויה להיות הביטוי הראשון למחלת לב איסכמית בחולי RA שאחרת היו אסימפטומטים. רופאים צריכים לעקוב בזהירות אחר חולי RA עבור סימנים או תסמינים של אי ספיקת לב.

החוקרים השוו את היחס בסיכון להתפתחות אי ספיקת לב המיוחס לגורמי סיכון קרדיווסקולרים מסורתיים, מחלת לב איסכמית וצריכת אלכוהול, בקרב 575 נבדקים עם RA ו-583 נבדקים ללא RA. במהלך תקופת מעקב של למעלה מ-15 שנים, השכיחות המצטברת של אי ספיקת לב בשתי הקבוצות היתה 36.3% ו-20.4%, בהתאמה.

בקרב חולי RA, הן BMI נמוך והן השמנת-יתר היו קשורים משמעותית בסיכון לאי ספיקת לב. בקרב חולי RA, גורמי הסיכון לאי ספיקת לב כללו עישון, יל”ד וסכרת.

השפעת מחלת לב איסכמית על הסיכון לאי ספיקת לב היתה קטנה באופן משמעותי בחולי RA, בהשוואה לנבדקים ללא RA, בדומה להשפעה של מין גברי.

השכיחות המצטברת של אי ספיקת לב בחולי RA נותרה גבוהה לעומת נבדקים ללא RA גם לאחר תיקנון לגורמי סיכון קרדיווסקולרים, מחלת לב איסכמית וצריכת אלכוהול.

סה”כ, השילוב של כל גורמי הסיכון הקרדיווסקולרים, מחלת לב איסכמית וצריכת אלכוהול, היו אחראיים ל-65-77% ממקרי אי ספיקת לב בקרב נבדקים ללא RA, אך רק ל-41-54% ממקרי אי ספיקת לב בקרב חולי RA.

ממצאים אלו יחד מעידים כי הסיכון המוגבר לאי ספיקת לב בקרב חולי RA אינו נובע מעליה בשכיחות או השפעת גורמי סיכון קרדיווסקולרים או מחלת לב איסכמית. מאמצים לשפר את תוחלת החיים של חולי RA דורשת הבנה טובה יותר של המאפיינים והסיבות לאי ספיקת לב באוכלוסיה זו.

החוקרים מנסים לזהות גורמי סיכון דלקתיים וחיסוניים לאי ספיקת לב בחולי RA, שיוכלו לסייע בתיאור המנגנון הביולוגי וזיהוי גורמי סיכון חדשים לאי ספיקת לב בקרב חולי RA. לדוגמא, הנתונים הראשוניים מראים כי נוגדנים עצמיים עשויים להיות פקטורים מנבאים חזקים להתפתחות אי ספיקת לב.

עבודה זו עשויה להוביל לפיתוח ביומרקרים חדשים לאי ספיקת לב בקרב חולים עם RA.

Arthritis Rheum 2005;52:3039-3044.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן