אסטרטגיית הנשמה והתוצאות בניסויים אקראיים של הנשמה בתדירות גבוהה -סקירת מאמר מה-Archives of Disease in Childhood מאת עורך נאונטולוגיה ד”ר ברזילי

מטרת המחקר היתה להשוות ניסויים אקראיים מבוקרים המשווים בין שימוש אלקטיבי בהנשמה בתדירות גבוהה (HFV) להנשמה מכנית קונבנציונלית   (CMV) בפגים. ההשוואה נתנה תוצאות סותרות. החוקרים שיערו כי שונות התוצאות ניתנת להסבר באמצעות אופי מחקר שונה, אסטרטגיית הנשמה, עיכוב בהתחלת HFV ושימוש בהיפרקפניה פרמיסיבית.

נערך חיפוש למחקרים המשווים בין שתי השיטות והם סווגו על פי אסטרטגיית הנשמה ושימוש במתנד. המחקרים סודרו על פי משך ממוצע של אקראיות, גבולות Paco2, תאריך פרסום וגודל מדגם.

במחקר נכללו 17 ניסויים שכלל 3776 מטופלים. שלא כמו מטה- אנליזות קודמות, לא היו הבדלים משמעותיים בהיארעות BPD או מוות (יחסי סיכון 0.87, 0.751.00) ודימום תוך חדרי חמור בדרגה 3-4 (1.14, 0.961.37). היארעות דליפות אוויר (1.23, 1.061.44) היתה גבוהה משמעותית עם HFV. אנליזות שונות הראו כי התוצאות היו קשורות לאסטרטגיות הנשמה ששימשו ב-HFV ו-CMV. לא נצפתה השפעה למשך ממוצע לאקראיות, דרגת היפרקפניה פרמסיבית או גודל מדגם.

החוקרים הסיקו כי ההטרוגניות בקרב ניסויים המשווים HFV ל-CMV בפגים נובעית בעיקר משל הבדלים באסטרטגיות הנשמה. נראה כי אופטימיזציה של שיטות CMV הינה יעילה כמו שימוש ב-HFV לשיפור תוצאות פולמונריות בפגים.

Archives of Disease in Childhood – Fetal and Neonatal Edition 2005;90:F466-F473

הערות העורך:

“אין חדש תחת השמש”. ברור הדבר הוא שמכשיר ההנשמה החשוב ביותר הינו מוחו של הרופא המנשים ולא סוג המנשם או סוג ההנשמה. חשוב לדעת כיצד להנשים ולאו דווקא באיזה מכשיר להשתמש, או באיזו צורת הנשמה יש להשתמש בחולה מסויים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן