היפותרמיה כלל-גופית בילודים הסובלים מאנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית (NEJM)

תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידות כי היפותרמיה עשויה לשמש כטיפול במקרים של ילודים הסובלים מאנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית מדרגה בינונית או חמורה.

בניסויים שנערכו במודל חיות ניסוי הוכח כי היפותרמיה מגוננת מפני פגיעות מוח לאחר אספיקציה. אולם, לא ידוע מהי מידת הבטיחות והיעילות של היפותרמיה בקרב ילודים שנולדו במועד עם אנצפלופתיה.

במחקר האקראי שנערך נבחן השימוש בהיפותרמיה בקרב ילודים שנולדו בגיל 36 שבועות לפחות, שהגיעו לבית החולים עד 6 שעות לאחר הלידה עם חמצת חמורה או בשל סיבוכים במהלך הלידה וקבלת החייאה בעת הלידה. וסבלו מאנצפלופתיה מדרגת חומרה בינונית או חמורה.

הילודים חולקו באקראי לקבלת הטיפול הרגיל (קבוצת הביקורת) או לקבלת טיפול באמצעות קירור כלל-גופי לטמפרטורת וושט של °C33.5 במהלך 72 שעות, ולאחריו חימום מחדש איטי (קבוצת ההיפותרמיה). התוצאה הנוירו-התפתחותית נבדקה בגיל 18-22 חודשים. מדד התוצאה העיקרית היתה שילוב של פטירה או של מוגבלות בינונית או חמורה.

102 מתוך 239 התינוקות הוגרלו לקבוצת ההיפותרמיה ו-106 תינוקות הוגרלו לקבוצת הביקורת. תופעות הלוואי עליהן דווח היו דומות בשתי הקבוצות במהלך 72 שעות הקירור. מידע בנוגע למדד התוצאה הראשוני התקבל עבור 205 מהתינוקות.

פטירה או הופעת מוגבלות מדרגת חומרה בינונית או חמורה התרחשו ב-45 מתוך 102 הילודים (44%) בקבוצת ההיפותרמיה וב-64 מתוך 103 הילודים (62%) בקבוצת הביקורת (ערך יחס סיכון של 0.72 עם 95%ci, 0.54-0.95; ערך P=0.01).

29 ילודים (24%) בקבוצת ההיפותרמיה ו-38 ילודים (37%) בקבוצת הביקורת נפטרו (ערך יחס סיכון של 0.68 עם 95%ci, 0.44-1.05; ערך P=0.08). לא נמצאה עליה בשכיחות מקרי המוגבלויות הגדולות בקרב הילודים ששרדו; שיעור מקרי שיתוק המוחין עמד על 15 מתוך 77 (19%) בקבוצת ההיפותרמיה, בהשוואה ל-19 מתוך 64 (30%) בקבוצת הביקורת (ערך יחס סיכון של 0.68 עם 95%ci, 0.38-1.22; ערך P=0.20).

החוקרים מסיקים כי היפותרמיה כלל-גופית מפחיתה את הסיכון לפטירה או להופעת מוגבלות בקרב ילודים הסובלים מאנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית מדרגה בינונית או חמורה.

NEJM: 353; 1574-1584


סקירתו של עורך מדור הנאונטולוגיה ד”ר ברזילי:

מתרבות העדויות כי להיפותרמיה תפקיד בשיפור התוצאה לאחר HIE. עדיין לא ברור לגמרי איזו היפותרמיה טובה יותר, זו של הראש בלבד או זו של כלל הגוף. מאחר ואין תופעות לוואי חמורות לטיפול בהיפותרמיה מתונה, ומאחר ורב תסכולנו על כך שאין לנו להציע טיפולים יעילים לטיפול ב- HIE, חשוב ביותר לשקול טיפול זה בבואנו לטפל בילוד עם HIE.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן