מחקר חדש מעיד כי תגובה בלתי-תקינה לגירוי ביתא-אדרנרגי עלולה להופיע בחולים שעורקיהם הכליליים תקינים הסובלים מכאב חזה דמוי אנגינה.
החוקרים מצאו כי בקרב חולים הסובלים מכאב חזה דמוי אנגינה נמצאה עליה בסבירות להימצאות מהירויות זרימה בין-חדריות (IFV) בלתי-תקינות במהלך dobutamine echocardiography, ואילו בחולים עם IFV וכאבי חזה המקבלים bisoprolol מופיע שיפור בכאבי החזה וירידה בשיעור ה-IFV הבלתי-תקין.
החוקרים כותבים כי תגובה מוגזמת של שריר הלב לגירוי ביתא אדרנרגי עם צמצום חלל ה-LV יכולה להשתתף בפתו-פיזיולוגיה של כאב החזה בחולים בעלי עורקים כליליים תקינים.
ב-10%-20% מהחולים הסובלים מאנגינה העוברים צנתור מתקבלת תמונה אנגיוגרפית תקינה, ובעוד הפרוגנוזה בחולים אלה טובה, הם ממשיכים לסבלו מכאב המשפיע לרעה על איכות חייהם. כמה מנגנונים עשויים להשתתף ביצירת כאב מסוג זה, מציינים החוקרים.
בכדי לבדוק את אפשרות יצירת כאב החזה דמוי האנגינה על-ידי תגובה מוגזמת לגירוי ביתא-אדרנרגי, ביצעו החוקרים dobutamine echocardiography בקרב 58 חולים הסובלים מכאב חזה דמוי אנגינה שעורקיהם הכליליים נמצאו תקינים ובקרב 22 חולים ללא אנגינה או מחלה של העורקים הכליליים.
ב-28 חולים הסובלים מכאב חזה דמוי אנגינה (48%) נמצאה IFV בלתי-תקינה, בהשוואה ל-4 חולים (18%) בקרב נבדקי הביקורת (ערך p < 0.05). ערך IFV בלתי תקין הוגדר כ-3m/s ומעלה. בחולים שסבלו מכאב חזה דמוי אנגינה עם IFV בלתי-תקין נמצאה עליה בריכוזי הרנין בפלסמה, בהשוואה לחולים שסבלו מכאב חזה בלבד, כמו גם עליה באינדקס ה-contractility וירידה גדולה יותר בממדי ה-LV בסוף הסיסטולה.
14 חולים עם IFV וכאבי חזה קיבלו bisoprolol במינון של 10 מ”ג ליום במהלך 6 שבועות. דרוגי האנגינה פחתו בכולם, פרט לאחד, מערך ממוצע של 5.4 לערך ממוצע של 0.6, והחולים הראו גם ירידה מובהקת סטטיסטית בהיקף ה-IFV הבלתי תקינה.
החוקרים מסכמים כי מחקרים נוספים דרושים בכדי לפענח את הבסיס המולקולרי של תגובתיות יתר אדרנרגית זו, כמו גם בכדי לקבוע את תפקידם של חסמי הביתא בטיפול בחולים אלה.
J Am Coll Cardiol 2005;46:1270-1275.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!