מטבע שנבלע עשוי לעבור ספונטנית ללא סיבוכים (Pediatrics)

בערך 25%-30% מהמטבעות הנבלעים בושט יעברו ספונטנית, על פי תוצאות מחקר אקראי שפורסם בגיליון ספטמבר של Pediatrics.

ילדים לעיתים קרובות בולעים מטבעות. בהגיעו לושט, המטבע עלול לגרום לסיבוכים ויש לסלקו או לחכות שיעבור ספונטנית.

סיבוכים מבליעת מטבע עלולים לכלול ניקוב הושט, נצור (פיסטולה) ושט-אאורטה, היצרות הושט, פיסטולה ושט-קנה הנשימה, עקה נשימתית ו/או כיחלון, החמרה במצב נפשי, חסימה דיסטלית נדירה בושט ואפילו מוות. עם זאת, הליך הסרת המטבע עלול גם הוא לגרום לסיבוכים, כולל דימום פרנגיאלי, ברונכוספאזם, צינרור, סטרידור, היפוקסיה, ניקוב הושט, או לעיתים נדירות חסימה מלאה של דרכי האוויר ומוות.

במחקר פרוספקטיבי, חולים מתחת לגיל 21 שפנו למחלקת חירום עם מטבע בושט חולקו באקראי לעבור ניתוח הסרה אנדוסקופי או אישפוז לצורך הסתכלות, עם רדיוגרפיה נוספת 16 שעות מאוחר יותר.

מתוך 168 ילדים נבחרו 81 והאחרים הוצאו מהמחקר בשל היסטוריה של ניתוח בקנה הנשימה או בושט, סימפטומים או בליעת מטבע 24 שעות קודם לכן. מתוכם 60 נבחרו להשתתף במחקר.

אנדוסקופיה היתה דרושה ב-23 (77%) מתוך 30 מקבוצת ההסתכלות, וב-21 (70%) מתוך 30 מקבוצת הניתוח. משך שהייה ממוצע בבית החולים היה 19.4 ± 8.0 שעות בקבוצת ההסתכלות ו-10.7 ± 7.1 שעות בקבוצת הניתוח. לא היו סיבוכים באף אחת מהקבוצות, והמטבעות עברו ספונטנית בשתי הקבוצות (23% לעומת 30%). מעבר ספונטני היה סביר יותר בחולים מבוגרים יותר (66 לעומת 46 חודשים), בגברים (יחסי סיכון 3,7; 95% רווח בר סמך, 0.98-13.99), ובחולים בהם המטבע היה בשליש הדיסטלי של הושט (56% לעומת 27%, 95%, 1.07-5.57).

מיגבלות מחקר כללו כישלון לענות על השאלה האם ניתן לצפות בילדים בבית בבטחה לאחר שבלעו מטבע, וחוסר בדיקה של שיטות טיפול שאינן דורשות אנדוסקופיה או הרדמה.

בהתבסס על אחוז מעבר ספונטני של 25%-30% והעדר סיבוכים, החוקרים מאמינים כי תקופת הסתכלות של 8-16 שעות הינה טיפול מתאים בילדים שבלעו מטבי בהנחה כי הילד אסימפטומטי, הבליעה התרחשה לאחרונה ולילד אין אבנורמליות בושט או בקנה הנשימה. גישה זו נוגדת את הצורך בהרדמה ואנדוסקופיה, ללא עלייה בסיכון. עם זאת, כתלות בעלויות המוסד ונושאי שימוש, אזופגוסקופיה עשויה להיות האפשרות הזולה ביותר.

Pediatrics. 2005;116:614-619

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/10/2026

המאמר עוסק ברעיון חשוב מבחינה קלינית: אובאיטיס (uveitis) וסקלריטיס (scleritis) יכולות לעיתים להופיע לפני האבחנה של מחלת מעי דלקתית (IBD): קרוהן או קוליטיס כיבית, ואף להקדים אותה בכמה שנים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|16/04/2026

המאמר בוחן את הקשר בין צריכת אלכוהול כבדה לבין מאפיינים קליניים, הדמייתיים ופרוגנוסטיים של דימום תוך־מוחי חריף (ICH), תוך התמקדות בהשפעת האלכוהול על מחלת כלי דם מוחיים קטנים (Cerebral Small Vessel Disease – CSVD)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן