סיבוכים מבליעת מטבע עלולים לכלול ניקוב הושט, נצור (פיסטולה) ושט-אאורטה, היצרות הושט, פיסטולה ושט-קנה הנשימה, עקה נשימתית ו/או כיחלון, החמרה במצב נפשי, חסימה דיסטלית נדירה בושט ואפילו מוות. עם זאת, הליך הסרת המטבע עלול גם הוא לגרום לסיבוכים, כולל דימום פרנגיאלי, ברונכוספאזם, צינרור, סטרידור, היפוקסיה, ניקוב הושט, או לעיתים נדירות חסימה מלאה של דרכי האוויר ומוות.
במחקר פרוספקטיבי, חולים מתחת לגיל 21 שפנו למחלקת חירום עם מטבע בושט חולקו באקראי לעבור ניתוח הסרה אנדוסקופי או אישפוז לצורך הסתכלות, עם רדיוגרפיה נוספת 16 שעות מאוחר יותר.
מתוך 168 ילדים נבחרו 81 והאחרים הוצאו מהמחקר בשל היסטוריה של ניתוח בקנה הנשימה או בושט, סימפטומים או בליעת מטבע 24 שעות קודם לכן. מתוכם 60 נבחרו להשתתף במחקר.
אנדוסקופיה היתה דרושה ב-23 (77%) מתוך 30 מקבוצת ההסתכלות, וב-21 (70%) מתוך 30 מקבוצת הניתוח. משך שהייה ממוצע בבית החולים היה 19.4 ± 8.0 שעות בקבוצת ההסתכלות ו-10.7 ± 7.1 שעות בקבוצת הניתוח. לא היו סיבוכים באף אחת מהקבוצות, והמטבעות עברו ספונטנית בשתי הקבוצות (23% לעומת 30%). מעבר ספונטני היה סביר יותר בחולים מבוגרים יותר (66 לעומת 46 חודשים), בגברים (יחסי סיכון 3,7; 95% רווח בר סמך, 0.98-13.99), ובחולים בהם המטבע היה בשליש הדיסטלי של הושט (56% לעומת 27%, 95%, 1.07-5.57).
מיגבלות מחקר כללו כישלון לענות על השאלה האם ניתן לצפות בילדים בבית בבטחה לאחר שבלעו מטבע, וחוסר בדיקה של שיטות טיפול שאינן דורשות אנדוסקופיה או הרדמה.
בהתבסס על אחוז מעבר ספונטני של 25%-30% והעדר סיבוכים, החוקרים מאמינים כי תקופת הסתכלות של 8-16 שעות הינה טיפול מתאים בילדים שבלעו מטבי בהנחה כי הילד אסימפטומטי, הבליעה התרחשה לאחרונה ולילד אין אבנורמליות בושט או בקנה הנשימה. גישה זו נוגדת את הצורך בהרדמה ואנדוסקופיה, ללא עלייה בסיכון. עם זאת, כתלות בעלויות המוסד ונושאי שימוש, אזופגוסקופיה עשויה להיות האפשרות הזולה ביותר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!