האם טיפול גנטי המכוון ל-Fas Ligand משרה מוות תאים סינוביאלים בחולי Rheumatoid Arthritis? (מתוך Arthritis Res Ther 2005)

ממחקר חדש עולה כי העברת גנים של Fas Ligand (FasL) לרקמה סינוביאלית מחולי Rheumatoid Arthritis (RA) מגבירה את מספר התאים האפופטוטיים ומקטינה את נפח הסינוביום. באופן זה ניתן לבצע Molecular Synovectomy באמצעות גנים.

לדברי החוקרים, הסרה כירורגית של הסינוביום (Surgical Synovectomy) מגבירה באופן זמני את התהליך הדלקתי ומעכבת את התקדמות הרס המפרק.

ביטוי גבוה של Fas קיים בסינוביום של חולי RA ובתאי דלקת המסתננים לסינוביום, אולם הביטוי של FasL קטן מאוד. לטענת החוקרים שילוב גנים של FasL Recombinant קשור ל-Adenovirus (Ad-FasL) יביא להגברת מוות תאי.

במסגרת המחקר, החוקרים השתילו סינוביום מחולי RA בגבם של עכברים חולי SCID (Severe Combined Immunodeficient). 3 ימים לאחר ההזרקה הראשונה של Ad-FasL נרשמה עליה בביטוי חלבון FasL ובמספר התאים האפופטוטיים.

שבועיים לאחר ההשתלה הראשונה, החוקרים הזריקו Ad-FasL לרקמה המושתלת כל 14 יום, וביצעו סה”כ 5 הזרקות.

3 ימים לאחר ההזרקה החמישית החוקרים הסירו את הרקמה המושתלת, הם מצאו כי חלה ירידה משמעותית בגודל ומשקל הרקמה, לצד עליה פי 15-20 במספר התאים האפופטוטיים. בנוסף, חלה ירידה משמעותית במספר Synoviocytes והתאים המונונוקלארים. שינויים אלו היו בולטים יותר לעומת קבוצת הנבדקים שקיבלה טיפול מזויף (Ad-LacZ gene transfer).

לטענת החוקרים, חשוב לפתח מערכת להעברת הגנים, עמידה למערכת החיסון, לפני שהעברה גנטית של FasL תוכל להיכנס לשימוש קליני. ולסיכום, הם טוענים כי שיטה זו עשויה להיות יעילה לעיכוב תהליך דלקתי תוך-מפרקי ועיכוב התקדמות RA באמצעות הסרת התאים המייצרים ו/או מגיבים לפקטורים פרו-דלקתיים במפרקים הבעיתיים.

Arthritis Res Ther 2005;7:R1235-R1243

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן