שלושה מאמרים שהתפרסמו השבוע ב- New England Journal of Medicineוב- Journal of the American Medical Association תומכים ביעילות ובבטיחות של סטנט מסוג “סייפר” (CYPHER® Sirolimus-Eluting Coronary Stent) בהשוואה ל- Taxus stent.
במחקר ה-SIRTAX, מחקר עצמאי, אקראי ומבוקר שהתפרסם ב-NEJM, נכללו מעל 1000 מטופלים שעברו צינתור והוקצו אקראית לטיפול בסטנט מסוג סייפר או טקסוס. נכללו במחקר לא רק מטופלים עם תעוקת חזה, אלא גם מטופלים עם אוטם חריף בשריר הלב. במחקר זה, השימוש בסייפר בהשוואה לטקסוס, הביא לירידה משמעותית בשיעור האירועים הקרדיאליים החמורים, בעיקר על-ידי הפחתה משמעותית של הצורך בפעולות רה-וסקולריזציה חוזרות.
מחקר נוסף שהתפרסם באותו גיליון של ה-NEJM הוא ה- ISAR-DIABETES. זהו מחקר עצמאי ואקראי של 250 מטופלים עם סוכרת ומחלה של העורקים הכליליים. המחקר מצא שבקבוצת מטופלים מורכבת זו, השימוש בסטנט מסוג סייפר קשור בדרגה נמוכה יותר של היצרות הלומן וירידה ניכרת בשיעור הרה-סטנוזיס בהשוואה לסטנט מסוג טקסוס. תועלת זו נמצאה במטופלים עם סוכרת מסוג 1 ובמטופלים עם סוכרת מסוג 2.
במטה-אנליזה שפורסמה ב-JAMA נכללו שישה מחקרים אקראיים שהשוו בין סטנטים מסוג סייפר וטקסוס. המטה-אנליזה בחנה 3,669 מטופלים עם מחלת לב כלילית והגיעה למסקנה שטיפול בסייפר כרוך בשיעור נמוך משמעותית של רה-סטנוזיס וצורך ברה-וסקולריזציה בהשוואה לטקסוס. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בשיעור התמותה, אוטם בשריר הלב או סטנט תרומבוזיס.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!