ה”מרדף” אחר ד”ר ברלוביץ מצד דהמרקר נמשך: לטענת העתון לא הביא לידיעת חברי ועדת הסל את העובדה שאשתו עובדת ב-MSD

לאחר שאתמול פורסמה כתבה בדה-מרקר ע”י רן רזניק, לפיה ד”ר ברלוביץ, המשנה למנכ”ל משרד הבריאות,  מתארח במלון פאר על חשבון חברת פייזר וחברות ציוד אחרות במסגרת כנס האיגוד לניהול רפואי, מפרסם רזניק היום כתבה נוספת לפיה עולה כי המידע על כך שאשתו של ד”ר ברלוביץ מועסקת בתפקיד בכיר בחברת MSD לא הועבר לחברי ועדת הסל, ועדה שברלוביץ שותף לה מטעם משרד הבריאות.

בתגובה ממשרד הבריאות נמסר שד”ר ברלוביץ אינו מנוע מלבצע את תפקידו בועדה, ואף הודיע לחבריה על מקום עבודתה של אשתו, וגם חתם על טופס גילוי נאות.

לכתבה

הערת המערכת: למרות ש-2 כתבות אלה מתחילות לקבל גוון של מסע מכוון יש בכל זאת נקודה שראוייה להתייחסות. אין ספק שעל כל משתתף בדיון בועדת סל הבריאות חלה חובת הגילוי הנאות להודיע לפני דיונים על תרופות/טכנולוגיות ספציפיות, כי עלול להיות לו אינטרס או נגיעה אישית המונעת ממנו להשתתף באותו דיון ספציפי.

זה נכון לחבר ועדה “מן השורה” שקרוב משפחה שלו חולה חס וחלילה באותה מחלה שעל התרופה המטפלת בה מתקיים דיון, וגם קשר משפחתי לגורם שיש לו אינטרס מסחרי בתרופות וטכנלוגיות המועמדות לסל.

שאלת האינטרסים של חברי הועדה עלתה בעבר גם בהקשר של נציגי קופות החולים. האם נציג קופת חולים שכיום, כשתרופה מסויימת אינה נמצאת בסל ונמכרת לחברי הקופה במסגרת הסדרי ביטוח משלים או אחר ברווח כספי נאה לקופה, הוא נטול אינטרס כלכלי/ארגוני בבואו לקחת חלק בדיון הנוגע להכללת אותה תרופה/טכנולוגיה בסל ?…

נראה שיש מקום להקדיש מחשבה עמוקה ורצינית לגבי בחירה נכונה של חברי ועדת הסל. אחד השיקולים החשובים הוא באמת מציאת אנשים שהאינטרסים של תפקידיהם הקבועים והעיקריים אינם עלולים לעמוד בסתירה עם האינטרס הציבורי שאותו הועדה מצווה למלא. ולמצוא כאלה שהם גם מבינים ברפואה, בריאות, כלכלת רפואה – כנראה שלא כל כך פשוט…

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן