למרות שבאתלטים מאומנים רבים מופיעה הגדלה של פרוזדור הלב הימני, פרפור פרוזדורים והפרעות פרוזדוריות של הגברה בקצב הלב אינם שכיחים באוכלוסיה זו.
החוקרים בדקו את פיזור ערכי גודל הפרוזדור הימני ואת המשמעות הקלינית של השינוי בגודל בקרב 1777 אתלטים תחרותיים שאינם סובלים ממחלה קרדיווסקולרית מבנית. בנוסף, החוקרים בחנו את האבחנה המבדלת של מחלת לב מבנית ואת הנטיה להופעת הפרעות קצב בפרוזדורי הלב באוכלוסית נבדקים זו.
נפח הפרוזדור הימני הממוצע עמד על 37 מ”מ בגברים (טווח של 23-50 מ”מ) ועל 22 מ”מ בנשים (טווח של 20-46 מ”מ). בסך הכל, נמצאה הגדלה בפרוזדור הלב הימני בקרב 347 אתלטים (20%). ב-38 נבדקים (2%) הופיעה התרחבות ניכרת (45 מ”מ לפחות).
החוקרים מצאו כי נפח הפרוזדור הימני קשור לנפח חלל חדר הלב השמאלי בסיום הדיאסטולה, דבר המצביע על כך שיותר מ-50% מהשונות נגרמת בשל שונות בגודל חלל החדר השמאלי.
סוג הספורט בו עוסק האתלט השפיע באופן מובהק סטטיסטית על שונות גודל הפרוזדור הימני; במיוחד עיסוק ברכיבה על אופניים (p < 0.05), חתירה/שיט בקאנו (p < 0.05), הוקי קרח (p < 0.01), ורוגבי (p < 0.01) השפיעו במידה הרבה ביותר על גודל הפרוזדור הימני.
רק ב-14 (0.8%) מתוך 1777 האתלטים נמצאו דיווחים על אפיזודות סימפטומטיות של פרפור פרוזדורים פראוקסימלי (5 נבדקים, 0.3%) או של טכיקרדיה על-חדרית (9 נבדקים, 0.5%). יחדיו, הופיעו מצבים אלה בשכיחות דומה בנבדקים עם (0.9%) או ללא (0.8%) הגדלה של הפרוזדור הימני.
מידע קליני ותוצאות א.ק.ג. נמצאו עבור 92% מתוך 347 האתלטים שבהם נמצאה הגדלה של הפרוזדור הימני לאורך תקופת מעקב בת 7 שנים. גילם הממוצע של הנבדקים עמד על 33 שנים בהערכה המאוחרת ביותר. רוב האתלטים הללו (61%) המשיכו להתאמן ולהתחרות במהלך תקופת המעקב. כמעט כולם (98%) נותרו א-סימפטומטיים ולא הופיעו בהם עדויות לאי-תקינויות קרדיווסקולריות במהלך תקופת המעקב.
החוקרים מסבירים כי הכרב בגבול העליות של ההגדלה בגודל פרוזדורי הלב של אתלטים תחרותיים חשובה בכדי להבחין בין עיצוב מחדש פיזיולוגי ומתון של הלב המופיע באתלטים לבין מחלת לב מבנית, כמו קרדיומיופתיה של הרחבה או היפרטרופיה.
הם מסכמים כי לאבחנה מבדלת זו השלכות חשובות שכן זיהוי מקרי קרדיומיופתיה עומד בבסיס מניעת ההשתתפות בספורט תחרותי במסגרת המאמצים לצמצם את הסיכון להתקדמות המחלה או לתמותה פתאומית במקרים אלו.
J Am Coll Cardiol 2005;46:690-696.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!