חברות התרופות בארה”ב הקימו מטה לטיפול בתלונות על פרסומים לקהל הרחב ועומדות להוציא קווים מנחים בנושא (מדסקייפ)

יצרני התרופות בארה”ב יקימו מטה משותף שיבחן את התלונות והביקורת כנגד הפירסום שנעשה לתרופות מרשם, ויגדיר קווים מנחים לפרסומים אלה, כך מדווח מדסקייפ עסקים ברפואה.

הצעד נעשה לאור ביקורת הולכת וגוברת מצד ההסתדרות הרפואית האמריקאית, הסנאט וגופים נוספים כנגד שיטות הפרסום שבהן נוקטות חברות תרופות, שיטות שגורמות לדעת המבקרים לרישום מיותר של תרופות שאינן נחוצות לאותם מטופלים.

למרות הודעה זו של היצרנים, הביקורת מצד הגופים השונים נמשכת.

ההנחיות של ה-PhRMA (ר”ת  של Pharmaceutical Research and Manufacturers of America ) מבקשות מהחברות להשקיע מספיק זמן ב”חינוך הרופאים” על תרופות חדשות, לפני שמתחיל מסע פרסום לקהל הרחב. עם זאת,  אין בהנחיות הגדרה לזמן המתנה ספציפי בין היציאה במסע הסבר לרופאים לקמפיין לקהל הרחב.

מנכ”ל J&J ויליאם ולדון אמר ש”האנו מחוייבים לעם האמריקאי ולקהילה הרפואית ונעשה שימוש בפרסומות לא רק כדי לקדם תרופה חדשה אלא גם כדי לחנך ולהוסיף ידע לצרכנים על המחלה וההחלמה ממנה”.

המשרד שמקימה PHRMA יקבל תלונות והערות מצד צרכנים ורופאים בנוגע לפירסומים של חברות. המטה ידווח לקהל על אותן הערות ועל תגובת החברות. לאחר שנה, פאנל בלתי תלוי יסקור את המידע ויגיש המלצות – כך מסרה PHRMA בהודעתה.

בהנחיות ה-PHRMA הוגדר שפרסומות המכוונות לקהל תהיינה מדוייקות ולא מטעות, ותציג התוויות רק כאשר הן נתמכות ע”י עובדות מוצקות. כמו כן הפרסום יהיה מאוזן ויתייחס גם לסיכונים וליתרונות, ויהיה עקבי להתוויות המאושרות של ה-FDA .

עיקר ההנחיות נחשפו בסוף החודש הקודם במסגרת ועידה של בכירים בתעשיית התרופות האמריקאית שהתכנסה בדאלאס, טקסס.

בתגובה מסר יו”ר ארגון צרכני בריאות אמריקאי, סידני וולף, ש”מאמצי PHRMA הם נסיונות חסרי משמעות שטות בקהל כדי שיאמין שההנחיות בעלות תוקף כלשהו…” וולף טען עוד שהרגולטורים צריכים לקבוע כללים ברי אכיפה שידרשו מהפרסומות להיות מדוייקות ומאוזנות. לדעתו, פרסומות בטלויזיה צריכות לקבל אישור מוקדם של ה-FDA , ולסוכנות צריכה להיות עוצמה מספקת להעניש חברות שמפרות את החוקים.

ע”פ הדיווח במדסקייפ חברות התרופות השקיעו בשנת 2003 סך של  3.3 מיליארד $ לפרסום לקהל הרחב, כשהמידע הזה מבוסס על IMS . באותה שנה ההשקעה במחקר ופיתוח הגיעה ל-33.2 מיליארד $.

ההנחיות החדשות של PHRMA יכנסו לתוקף בינואר הקרוב, כשכל חברה תוכל להחליט אם להצטרף ולהיות מחוייבת לביצוע ההנחיות.

לדיווח במדסקייפ

הערת המערכת: ומה בארץ ? אצלנו כידוע הפרסום הישיר של תרופות מרשם לקהל הרחב אסור ע”פ תקנות הרוקחים. אבל בישראל, כמו בישראל , ה”ראש היהודי ממציא לנו פטנטים” ובעתונות , בטלויזיה בשלטי חוצות וגם באינטרנט ניתן לראות יותר ויותר פירסומים “סמויים” של תרופות מרשם, כש”הפטנט” הוא שלא לציין את שם התרופה המפורש אבל לנסות לרמוז עליה בכל דרך אפשרית, מתוחכמת יותר או פחות.

אנחנו מאלה שסברנו תמיד שעדיף כבר לאפשר פרסום גלוי, אבל לאור הביקורת המאוד קשה על מה שמתרחש בארה”ב, אולי זה לא רעיון כל כך טוב…

נקודה חשובה שעלתה מהכתבה (שלדעתנו נכונה גם במקרים מסויימים  לתרופות ללא מרשם) היא הצורך להעביר מידע ברור ומקיף לציבור הרופאים לפני היציאה לפרסום קהל הרחב, עד כדי כך שהמהלך הזה אפילו נכלל בעקרונות שה-PHRMA עומד להוציא…אפשר להזכיר (מה שלא נעשה כאן…) כאן מס’ דוגמאות מקומיות שבהם המהלך הזה לא נעשה, דבר, שמעבר לבעייה האתית שהוא יוצר לרופאים, גם עלול לפגוע באפקטיביות השיווקית.

אגב, בנושא זה של פרסום לקהל הרחב לא מדובר תמיד רק על תרופות מרשם. גם פרוצדורות רפואיות, אבחנתיות וטיפוליות הן מושא לביקורת. לאחרונה למשל יש תופעה די רחבה  פרסום לקהל הרחב המזמין אותו לבצע בדיקת CT לב ע”י מכונים פרטיים, ולא רק פרטיים (גם מרכז רפואי רמב”ם כעת מפרסם זאת). במקרה זה משרד הבריאות יצא כנגד התופעה, כמה שבועות לאחר שהאיגוד הקרדיולוגי הוציא מסמך עמדה בנושא.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן