מתן טיפול באמצעות אימונוגלובולין עשוי להשרות נסיגה של חרלת אוטואימונית כרונית

<!–

–>

על-פי תוצאותיו של מחקר פרוספקטיבי קטן שהוצגו בקונגרס של ה-World Allergy Organization, מתן אינפוזית אימונוגלובולין חודשית מהווה אפשרות טיפולית יעילה בחולים הסובלים מחרלת (urticaria) אוטואימונית כרונית שאינה מגיבה לטיפול המסורתי.

אחת החוקרות, ד”ר Andrade, מסבירה בראיון כי ב-30%-60% מהחולים מהחולים קשורה המחלה במנגנון פתוגני אוטואימוני המערב נוגדני שחרור היסטמין מסוג IgG3 ו-IgG1. היא מוסיפה כי מחקרים מסוימים העלו תוצאות מעודדות במתן מינון גבוה של אימונוגלובולין לוריד, ומטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק את השפעות מתן טיפול ממושך במינונים נמוכים.

החוקרים בחנו את יעילות הטיפול באמצעות מתן אימונוגלובולין חד-חודשי בקרב 29 חולים (20 מהן נשים) הסובלים מחרלת אוטואימונית כרונית המלווה בסימפטומים יומיים של חרלת ו/או angioedema שלא הגיבו לטיפול הקונבנציונאלי. בכל החולים נתקבלו תוצאות חיוביות בבדיקות תוך-עוריות באמצעות סרום אוטולוגי (קוטר תגובה לפחות זהה לזה של היסטמין).

התוצאות מעידות כי מתן הטיפול הפחית באופן מובהק סטטיסטית את תדירות וחומרת הסימפטומים ב-26 מהחולים (90%), עם ירידה מתאימה במידת השימוש שלהם באנטי-היסטמינים דרך הפה. נסיגה מלאה נצפתה ב-19 חולים (66.5%). ברוב החולים נצפתה ירידה בפעילות שחרור ההיסטמין בבדיקה תוך-עורית חוזרת באמצעות סרום אוטולוגי, בהשוואה למצב בתחילת המחקר.

ד”ר Andrade מציינת כי שניים מהחולים עדיין מצויים בטיפול, ובשניהם הופיע שיפור קליני משמשעותי, וכי לאחר 21 מפגשי טיפול הושגה בחולה אחד נסיגה מלאה של המחלה ובשני מתרחשות רק 1-2 אפיזודות בחודש, בהשוואה לאפיזודות שהופיעו אצלו על בסיס יומי בתחילת המחקר.

תופעות הלוואי של הטיפול היו נדירות. הטיפול הושהה בחולה אחד שהופיעה בו תגובה מערכתית במהלך מתן האינפוזיה, שאופינה בטכיקרדיה, קוצר-נשימה, ואדמומיות בעור הפנים. ב-3 חולים נצפתה החמרה קלה בסימפטומים במהלך מפגשי הטיפול הראשונים ולאחריה הופיע שיפור קליני.

רק בחולה אחד מתוך 19 שהשלימו תקופת הפסקה בת שנה, לאחר סיום הטיפול, התרחשה הישנות. כיום התרחשה בו נסיגה מלאה לאחר התחלת סבב טיפולים חדש. ד”ר Andrade מצפה כי התוצאות ישמרו לאורך זמן ומציינת כי שיפורים קליניים נשמרו בחולים לאורך המעקב שנמשך 3 שנים עד כה.

היא מסכמת כי למרות שהתוצאות מעודדות, דרושים מחקרים גדולים, כפולי-סמיות ומבוקרים באמצעות פלצבו בכדי לאשר את יתרונות הטיפול באמצעות מתן תוך-ורידי של אימונוגלובולין בחולים אלה. היא מוסיפה כי מחקרים אלה יוגבלו בשל שיקולים אתיים בנוגע למתן פלצבו לחולים הסובלים ממחלה קשה כזו.

לידיעה במדסקייפ