לפי מחקר חדש עולה, כי ניתן לטפל ביעילות באסתמה מתמשכת קלה, בעזרת מחזורים נפרדים של סטרואידים בשאיפה או דרך הפה בעת הצורך ולא רק בעזרת טיפולים יומיים קבועים.
לפי החוקרים זהו מחקר חלוצי והם מדגישים כי הטיפול באסתמה לדעתם צריך להשיג שליטה טובה מחד אך עם מינימום שימוש וחשיפה לתרופות.
החוקרים כותבים, כי אין שאלה לגבי היעילות והנחיצות של טיפולים בסטרואידים בשאיפה ובתרופות אנטי דלקתיות מסוג אנטי-לויקוטריאנים, לחולים הסובלים מאסתמה בינונית וקשה. עם זאת ממצאי המחקר מראים כי לגבי אסתמה קלה, ייתכן וההנחיות לגבי טיפול יומי חמורות ונוקשות מדי.
המחקר כלל 225 חולים מבוגרים, שטופלו במשך שנה במחזורים קצרים של סטרואידים לפי תוכנית המבוססת על תסמיני החולה. חלק מהחולים קיבלו גם טיפול יומי בבודזוניד (budicort) או בזפירלוקסט (accolate).
נמצא כי 3 קבוצות הטיפול השיגו שיפור דומה ב- PEF בבוקר ושיעורים דומים של התקפות אסתמה. בממוצע, הקבוצה שטופלה רק במחזורי טיפול נפרדים לקחה בודזוניד במינון שבועי ממוצע נמוך יותר בכמחצית מהקבוצה שטופלה על בסיס יומי קבוע. לא היה שוני מובהק בין הקבוצות ברמות – FEV1 , בצורך בשימוש במרחיב סמפונות או באיכות החיים. לא היה גם הבדל בין שימוש יומי בזפירלוקסט לבין טיפול במחזורים נפרדים, באף אחד מהמדדים הקליניים שנבדקו.
החוקרים מציינים כי רוב החולים חוששים מטיפול יומי קבוע בסטרואידים. ממצאי המחקר מראים, טוענים החוקרים, הם כי באסתמה קלה, ולפחות לטווח הזמן הקצר, ניתן אכן להימנע מטיפול שכזה. עם זאת עדיין לא ברור מה המשמעות של הימנעות מטיפול יומי לגבי תפקוד דרכי הנשימה בטווח הארוך.
החוקרים אף מדגישים, כי ע”י הימנעות מטיפול יומיומי ניתן גם לחסוך בטיפול תרופתי עד $150 לחודש לחולה.
N Engl J Med. 2005;352:1519-1528, 1589-1591
להלן התייחסותו של ד”ר קובי שדה, עורך מדור האלרגיה באי-מד למחקר זה, והנה היא לפניכם:
הקווים המנחים לטיפול באסתמה של מרבית הארגונים הרפואיים ממליצים על טיפול מונע יומיומי בכל מצב שבו החולה מוגדר כסובל מאסתמה פרסיסטנטית (מתמשכת ( אסתמה שבה התסמינים הם מעל פעמיים לשבוע גם כאשר התפקוד הריאתי או הוריאביליות בעוצמות הנשיפה הן תקינות.
במצב זה מחויבים הרופאים להציע טיפול ארוך טווח בסטרואידים בשיאוף או בנוגדי לויקוטריאנים גם לחולים שתסמיניהם הם קלים ולא תכופים.
המאמר הנוכחי מנסה לבחון את הצורך הזה והוא מצליח לתת מענה לשאלה באופן די משכנע מבחינת החוזק הסטטיסטי ודרך ביצוע המחקר .
תוצאות המחקר מראות שלפחות בטווח של שנה לא היה הבדל משמעותי מובהק בין חולי אסתמה פרסיסטנטית אך קלה שטופלו בטיפול מונע קבוע לבין אלו שטופלו רק בעת הצורך.
ממצאים אלו מטילים ספק בנכונותם של הקווים המנחים השגרתיים לטיפול באסתמה פרסיסטנטית ומציעים את האפשרות לטיפול קל עם פחות חשיפה לסטרואידים או לנוגדי לויקוטריאנים. ההסתייגות העיקרית מהממצאים העולים מהמאר הוא משך המעקב הקצר יחסית. אסתמה היא כמובן מחלה כרונית העשויה להמשך שנים רבות ולהוביל במקרים מסוימים לשינויים כרוניים בדרכי הנשימה) תופעת הרימודלינג), וייתכן וטיפול סטרואידלי קבוע במשאפים יוכל למנוע את אותם שינויים כרוניים, ועל כך למחקר קצר טווח זה עדיין אין תשובה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!