בשורה מרגיעה מהעיתון Neurology אשר מציג במהדורת אפריל מחקר ששולל קשר אפשרי בין טיפול בסטטינים ו/או רמות נמוכות של כולסטרול עם פגיעה בזכרון בקשישים ללא רקע של דמנציה.

מטרת המחקר הייתה לבחון הנחה או הערכה שיש קשר בין רמות הליפידים לתפקוד הקוגנטיבי של קשישים ללא דמנציה. לצורך כך, החוקרים בחנו שינויים בביצוע מבחני זכרון, ויכולות קוגנטיביות ומרחביות ב-1,147 קשישים ללא דמנציה או הפרעות קוגנטיביות במצב הבסיס, למשך תקופה של 7 שנים.

היכולות בכל המישורים הקוגנטיביים פחתו באופן משמעותי במהלך תקופת הבדיקה, כאשר לא נמצאה כל אסוציאציה בין רמות הפלסמה של הליפידים, או שימוש בטיפול להורדת ליפידים – לבין תפקודי הזכרון והיכולות הקוגניטביות והמרחביות, יכולות שפה בכל דרגת תפקוד שהיא.

גיל מבוגר יותר היה קשור לתוצאות נמוכות בכל המישורים שנבחנו, ובכל דרגות התפקוד, בעוד שרמת השכלה גבוהה יותר, ומוצא אתני לבן, היו קשורים לציונים גבוהים יותר של תפקוד בכל סוגי המבחנים.

גם ניתוח שניסה למצוא קשר בין רמות ליפידי בפלסמה לרמות ביצוע במבחני מעקב של צבעים תוך שימוש במבחן רגרסיה לא מצא כל קשר.

באנליזות של תת קבוצות שמהן הוצאו מטופלים עם אירועי דמנציה, ביצועי הזכרון פחתו עם הזמן, בעוד שתפקוד קוגנטבי/מרחבי ושפה לא השתנה. רמות גבוהות יותר של HDL-C וסה”כ כולסטרול היו קשורים עם רמות ציונים גבוהים יותר בביצועי שפה בתקופת הבסיס. במישור זה, הייתה הפחתה מהירה יותר בקרב קשישים עם רמות גבוהות יותר של סך כולסטרול, אך מימצא זה לא היה מובהק סטטיסטי לאחר שנלקחו בחשבון משתנים נוספים.

רמות הטריגלצירידים בפלסמה, LDL-C או טיפול להורדת ליפידים לא נמצא כקשור לשינויים בתפקודים הקוגנטיבייים.

החוקרים מסיקים איפוא שלרמות ליפידים, ולטיפול בהורדת רמות ליפידים בקשישים, אין כל קשר לשינויים בתפקודים קוגנטיביים.

NEUROLOGY 2005;64:1378-1383

הערת המערכת: אמנם רק היום פורסם אצלנו גם מחקר שמצא קשר בין רמות נמוכות של כולסטרול בילדים להפרעות בבי”ס שחייבו השעייה מהלימודים, אך גם שם ייתכן והקשר הוא הפוך…כלומר ההפרעות הפסיכולוגיות הן אלה שגרמו לירידה בכולסטרול…מכל מקום, לא נראה שהחשש לירידה בתפקוד קוגנטיבי צריך להוות מכשול או מגבלה מפני טיפול בהפחתת כולטסרול בקשישים.