לא נראה שלסויה ממקור תזונתי השפעות המוסטטיות בנשים לאחר גיל הבלות (J Clin Endocrinol Metab)

על-פי תוצאות מחקר אקראי וכפול סמיות שפורסמו לאחרונה, סויה שמקורה במזון איננה מפעילה את המערכת ההמוסטאטית בנשים לאחר גיל הבלות.

החוקרים כותבים כי פולי הסויה עשירים ב-isoflavone phytoestrogens, שהם ליגנדים של רצפטורי האסטרוגן, אך לא ידוע האם לסויה או לפיטו-אסטרוגנים השפעות מעודדות קרישת דם בדומה לאסטרוגן. עוד נכתב כי מחקרים התערבותיים שנערכו בבני-אדם מעידים כי לפיטו-אסטרוגנים השפעות מועילות על חלק מגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים.

במחקר הנוכחי השתתפו 40 נשים בריאות לאחר גיל הבלות בגילאי 50-75 שנים. הנבדקות חולקו באקראי לקבלת חלבון סויה מבודד המכיל 40 גרם חלבון סויה ו-118 מ”ג isoflavones או לקבלת פלצבו המכיל קזאין (קבוצות של 19 נבדקות ושל 21 נבדקות, בהתאמה). סמנים המוסטאטיים נמדדו בתחילת המחקר וכעבור 3 חודשים.

בהשוואה לפלצבו הקזאין, נקשרה צריכת הסויה לירידה ברמות הטריגליצרידים ( ערך P < .005) ולירידה ביחס בין רמות כולסטרול ה-LDL וה-HDL (ערך P < .001), ולעליה ברמות הליפופרוטאין-a (ערך P < .05). אולם, הפעלת פקטור הקרישה VII פחתה בהיקף דומה בשתי הקבוצות (ערך P < .005). למרות שרמות מקטעי הפרו-תרומבין 1 + 2 (סמן של יצירת תרומבין) פחתו עם צריכת הסויה (ערך P < .005), הירידה לא היתה שונה באופן מובהק סטטיסטית מהירידה שנצפתה עם בקבוצת הקזאין.

צריכת סויה לא נקשרה לשינוי כלשהו ברמות הפיברין המסיס (סמן של ייצור פיברין), ברמות ה-plasminogen activator inhibitor-1 (סמן של פוטנציאל העיכוב הפיברינוליטי), ברמות ה-D-dimer (סמן של המרת פיברין), או ברמות ה-von Willebrand factor (סמן של נזק אנדותליאלי).

 מגבלות המחקר כוללות העדר כוח לגילוי השפעה של הסויה על ה-plasminogen activator inhibitor-1 וחוסר יכולת לשלול את האפשרות של ממצאי false-negative.

החוקרים כותבים כי מתן תוסף תזונתי של חלבון סויה המכיל פיטו-אסטרוגנים במהלך 3 חודשים בנשים בריאות לאחר גיל הבלות מפחית באופן מובהק סטטיסטית את רמות הטרי-גליצרידים ואת היחס בין כולסטרול ה-LDL לכולסטרול ה-HDL ומעלה את רמות הליפופרוטאין-a, אך לא גורם להפעלה של מערכת הקרישה, להגברת הפוטנציאל הפיברינוליטי, או לנזק לאנדותל. הם מסכמים כי המחקר מעיד שלסויה המכילה פיטו-אסטרוגנים אין השפעות אסטרוגניות ביולוגיות משמעותיות על המערכת ההמוסטטית. אולם, הם מציינים, מחקר מנגנוני נוסף, כמו גם מחקרים קליניים, הכרחיים להערכה וודאית של בטיחות ויעילות צריכת סויה המכילה פיטו-אסטרוגנים.

לידיעה במדסקייפ

J Clin Endocrinol Metab. 2005;90:1936-1941

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

Nipocalimab במחלה המוליטית חמורה מוקדמת של העובר והילוד (NEJM)

Nipocalimab במחלה המוליטית חמורה מוקדמת של העובר והילוד (NEJM)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|14/08/2024

ממחקר שפורסם ב-New England Journal of Medicine עולות תוצאות התומכות ביעילות הטיפול ב-Nipocalimab בהריונות בסיכון גבוה למחלה המוליטית חמורה של העובר והילוד (HDFN). ד”ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן