שיטת טיפול פיזית צרפתית יעילה בחולים עם כאב גב כרוני רפרקטורי (AAN 57th Annual Meeting)

שיטת טיפול פיזית הידועה כ-Souchard’s global postural re-education (או GPR) מחזירה את רוב האנשים לפעילות מלאה בחיי היום יום ולכן נותנת תוצאות טובות יותר משיטות שמרניות אחרות או ניתוח, על פי צוות חוקרים ארגנטינאים אשר הציגו את ממצאיהם בכינוס השנתי של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה.

בקרב 102 מטופלים אשר עברו את כל האפשרויות האחרות, 92 חזרו לפעילות מלאה בחיי היום יום. חולים אלו חיו עם כאבי הגב 9 חודשים בממוצע וכולם טופלו בשיטות שונות לפני שהגיעו ל-GPR.

GPR כולל סדרת תרגילים בהם החולים נמצאים במצבי שכיבה, ישיבה ועמידה. הטיפול כולל מתיחות של השריר הפאראספינלי ואת אלו של קיר הבטן כך שהמפרקים משוחררים מהלחץ שהוא בדרך כלל המקור לכאב. השיטה נקראת אח שמו של מטפל צרפתי שפיתח אותה בשם פיליפ סושאר, ושמטרתה המקורית היתה טיפול בעקמת. משך הטיפול הוא 4 חודשים בדרך כלל, עם 2-4 או יותר טיפולים בשבוע בראשון, תלוי בחומרת מצב החולה, ולאחר מכן פעם בשבוע.

המחקר נערך בשל תוצאות מוגבלות שנראו עם מספר טיפולים שמרניים לכאב כרוני בגב, כולל מנוחה, מגוון פיזיותרפיות, כירופרקטיקה, כוח המשיכה, וזריקות סטרואידים אפידורליות וכן ניתוח. בכל המקרים התוצאות לטווח ארוך היו מאכזבות.

שלא כמו חולים עם פגיעה אקוטית, אשר לרוב מחלימים ספונטנית אפילו ללא טיפול, לחלק מהחולים עם כאב גב כרוני החלמה מוגבלת אם בכלל. לכן גייסו החוקרים 102 מטופלים אשר סבלו מ-disc protrusions, הצרות תעלה ושינויים אחרים המשפיעים על המפרקים והעצמות על פי ממצאים קלינים ו-MRI.

לכל החולים היתה הגבלה בפעילות יומיומית. אלו עם מוגבלות בינונית (75%) יעלו ללכת עד 10 בלוקים ללא כאב, ואלו עם מיגבלויות חמורות יכלו ללכת עד 5 בלוקים. הנבדקים ביו בגילאים 25-91 (גיל ממוצע 43); 48 נשים ו-56 גברים. היו 20 מקרי כאב צווארי ו-82 מקרי כאב לומברי. משך הטיפול הממוצע היה 5 חודשים.

כל הנבדקים קיבלו טיפולים שונים למשך 7 חודשים בממוצע. טיפולים קודמים היו פיזיותרפיה, שיטת טיפול מקינזי, מנוחה, תרופות אורליות ותוך שריריות, אקופנטורה וזריקות סטרואידים.

92 מהנבדקים (90%) יכלו לחזור לפעילות מלאה ול-4 נבדקים (4%) היתה אי נוחות מסוימת בפעילות ספורטיבית. 6 נבדקים (6%) לא הגיבו לטיפול, 4 מתוכם עברו ניתוח קודם, לאחד היתה מלפורמציית צ’יארי ואחת השתפרה לאחר התפטרות מעבודה בה לא היתה מרוצה. רוב הנבדקים (85%) ציינו שיפור משמעותי לאחר 3 שבועות. לאחר מעקב ממוצע של 22 חודשים, לא דווח על חזרת הכאב.

התוצאות היו מבטיחות מאוד, אך יש לאשרם במחקרים נוספים. ד”ר אסטול הזהיר כי מטפלים בארה”ב התחילו לקבל אימונים נוספים הדרושים לGPR, ותוך שנה או יותר מטפלים בארה”ב יוכלו לפנות לחולים.

90% הצלחה נדירים ביותר בחולים עם כאב גב כרוני, אמר ד”ר לו, ודורשים מחקר נוסף. ד”ר לו הסכים עם ד”ר אסטול כי יש צורך במחקר נוסף שיתן למטפלים ביטחון ב-GPR.

AAN 57th Annual Meeting: Abstract S51.003. Presented April 14, 2005

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן