על-פי ממצאים שפורסמו לאחרונה, השגת ירידות מתונות בערכי לחץ הדם הגבוהים במהלך השבוע הראשון לאחר האשפוז של חולים שחוו שבץ איסכמי אקוטי קשורה בשיפור תיפקודי בטווח הקצר.
החוקרים בדקו את הקשר בין ערכי לחץ הדם שנמדדו 24 שעות לאחר השבץ לבין חומרת השבץ והתוצאה התיפקודית בטווח הקצר בקרב בקרב 434 חולים שעברו שבץ איסכמי.
בקרב 205 החולים שחוו lacunar stroke ובקרב 229 החולים שחוו non-lacunar stroke נתקבלו ערכי לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי גבוהים באופן מובהק סטטיסטית (p < 0.001) בהשוואה לערכים שהתקבלו בקבוצת הביקורת של 178 נבדקים בעלי ערכי לחץ דם תקינים. ביום הראשון נמצאו בקרב החולים שחוו non-lacunar stroke ערכים גבוהים באופן מובהק סטטיסטית בדרוגי השבץ, בערכי לחץ הדם הסיסטולי, ובקצב הלב, בהשוואה לחולים שחוו lacunar stroke.
החוקרים מסיקים כי העליה ההתחלתית בערכי לחץ הדם פרופורציונאלית לחומרה הקלינית של השבץ בהווה.
חולים שנתקבלו בהם ערכי לחץ דם גבוהים ביום הראשון טופלו באמצעות captopril או amlodipine. מדדי התוצאה העיקריים היו מידת המוגבלות הבינונית או החמורה ביום השביעי או תמותה במהלך תקופת האישפוז.
ערכי לחץ דם סיסטולי גבוהים מ-160 מ”מ כספית (OR = 2.35), ורמות גלוקוז גבוהות מ-125mg/dL בפלסמה (OR = 1.88) נמצאו כגורמים פרוגנוסטיים שליליים של תוצאת השבץ. לעומת זאת, ירידה בערכי לחץ הדם הסיסטולי ביום השביעי נמצאה כגורם מגונן מפני תוצאה בלתי-רצויה של השבץ (OR = 0.46).
החוקרים מציינים כי ניתן לגלות מהו ערך לחץ הדם האופטימלי רק באמצעות מחקרי התערבות פרוספקטיביים אקראיים מתאימים.






תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!