אימון מיומנויות חברתיות והתנהגות קוגנטיבית כתוספת לטיפול רגיל משפר תיפקוד חברתי בחולי חוץ סכיזופרנים בגיל העמידה ומבוגרים יותר, על פי תוצאות מחקר אקראי שפורסם בגיליון מרץ של American Journal of Psychiatry.
אימון זה מלמד שיטות התמודדות קוגנטיבית והתנהגותית, מיומנויות תיפקוד חברתי, פיתרון בעיות, ועזרה מפצה לכשלים נוירוקוגנטיבים, כותב אריק גרנהולם ושותפים. בעוד שטיפול קוגנטיבי-התנהגותי מתמקד כיצד משפיעה אמונה על התנהגות ומצב רוח, אימון מיומנויות חברתיות מתמקד בתרגול מיומנויות של החיים.
במחקר השתתפו 76 גברים עם סכיזופרניה כרונית בגיל העמידה ומבוגרים יותר לקבלת טיפול רגיל או טיפול משולב הכולל מיומנויות חברתיות וקוגנטיביות ל-24 שבועות במפגשי קבוצה שבועיים. נבדק תיפקוד חברתי, סימפטומים פסיכוטיים ודיכאוניים, תובנות קוגנטיביות ומיומנויות שליטה.
לאחר הטיפול, מטופלים בקבוצת הטיפול המשולב ביצעו פעילויות תיפקוד חברתי תכופות יותר באופן משמעותי לעומת אלו בקבוצת הטיפול הרגיל. עם זאת, מיומנויות כלליות בתיפקוד חברתי לא היו שונות משמעותית בין שתי הקבוצות. קבוצת הטיפול המשולב הצליחה טוב יותר במונחי תובנות קוגנטיביות, יותר אובייקטיביות בהערכת סימפטומים פסיכוטים, ומיומנויות שליטה גבוהות יותר. למרות שההשפעה לא היתה משמעותית לסימפטומים, עליה גבוהה יותר בתובנות קוגנטיביות היתה משמעותית בטיפול המשולב ובהתאמה לירידה גדולה יותר בסימפטומים חיוביים.
באמצעות אימון מיומנויות חברתיות וקוגנטיביות, הצליחו גברים מבוגרים עם סכיזופרניה כרונית למדוד להתמודד עם מיומנויות, להעריך חוויות באופן יותר אובייקטיבי, ולשפר תיפקוד חברתי. יש צורך במחקר נוסף בכדי לקבוע האם תובנות קוגנטיביות מתווכות שינויים בסימפטומים פסיכוטים בטיפול בהתנהגות קוגנטיבית לפסיכוזה.
מיגבלות המחקר כללו מדגם קטן יחסית; העדר ביקורת לגורמים טיפוליים לא ספציפיים; הוצאת מטופלים עם תלות בתרופות למחלות אחרות, אשר עלול להגביל כלליות הממצאים; העדר דירוג של מצוקה או חוסר תיפקוד בגלל הסימפטומים.
זהו המחקר האקראי הראשון שפורסם הבודק התערבות פסיכוסוציאלית לצרכים המיוחדים של חולים מבוגרים עם הפרעות פסיכוטיות. בהינתן ההטרוגניות של המחלה, לא סביר כי טיפול התנהגותי קוגנטיבי אחד יעבוד באופן זהה לכל סוגי החולים (צעירים ומבוגרים, אקוטים וכרונים, מגיבים ועמידים לתרופות, מודעים ולא מודעים). חוקרים צריכים להמשיך ולפתח ולבדוק השפעת אימון זה על קבוצות ופרטים, אימון שהותאם לצרכים יחודיים של תת קבוצות שונות של חולי סכיזופרניה ולזהות מהו הטיפול היעיל ביותר לחולה ספציפי ובאילו נסיבות.
Am J Psych. 2005;162:520-529
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!