מחקר חדש מצביע על מספר גורמי סיכון אימהיים לאוטם איסכמי עורקי פרינטלי בילוד, שהינו מהגורמים הנפוצים לשיתוק מוחין המיפלגי.
במחקר מסוג case-control השתתפו 40 ילודים אשר הוגדרו כסובלים מאוטם עורקי פרינטלי על סמך הדמייהמוחית ועיון בתיקיהם הרפואיים. לכל מקרה נבחרו 3 מקרי בקרה שנבחרו באופן אקראי מתוך אוכלוסית המחקר.
החוקרים חישבו ששכיחות התופעה היתה 20 ל-100,000 לידות חיות, כאשר 85% מהילודים שלקו בתסמונת נולדו במועד. הגורמים שהופיעו בשכיחות גבוהה יותר בקרב המקרים בהם נולדו ילודים שסבלו מהתסמונת (בהשוואה לקבוצת הבקרה) היו: לידה ראשונה, הפרעות בקצב הלב העוברי, ניתוח קיסרי דחוף, כוריואמניוניטיס, קרע של הקרומים זמן רב בטרם הלידה, התארכות של השלב השני של הלידה, לידת ואקום, מומים בחבל הטבור, פרה-אקלמפסיה וריבוי מי שפיר.
לאחר ניתוח הנתונים מצאו החוקרים מספר גורמי סיכון עצמאיים להופעת התסמונת- היסטוריה של חוסר פוריות, פרה-אקלמפסיה, קרע של הקרומים זמן רב לפני הלידה וכוריואמניוניטיס. קיומם של מספר גורמי סיכון בו זמנית העלה מאד את השכיחות של התסמונת.
החוקרים סיכמו שיש להמשיך ולחקור את המנגנונים באמצעותם משפיעים גורמי הסיכון הללו על ההופעה של אוטם איסכמי עורקי בילוד.
JAMA. 2005;293:723-729
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!