מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה אינו צופה שינויים משמועתיים בהרגלי הקנייה של הצרכנים לאחר שתרופות ללא מרשם יימכו מחוץ לבתי מרקחת (דהמרקר הארץ)

ע”פ הערכת חברת גיאוקרטוגרפיה, כפי שמתפרסמת היום ב-TheMarker תחילת שיווק של תרופות ללא מרשם מחוץ לבתי המרקחת לא צפוייה לגרום לשינוי משמעותי בהרגלי קניית תרופות אלה ע”י הצרכן הישראלי.

לפי מימצאי הסקר וההערכות שביצעה החברה רוב הצרכנים ימשיכו לרכוש את התרופות בקופות החולים ובבתי המרקחת. להערכת ד”ר רינה דגני, מנכ”ל גיאוקרטוגרפיה, גם הימצאותן של תרופות ללא מרשם ברשתות וחנויות לא תהפוכנה להיות מקור משיכה לחנויות אלה.

השינוי המשמעותי היחיד שגיאוקרטוגפיה צופה הוא בשוק הפרסום של תרופות אלה, והיא אף ממליצה לחברות לחזק את המודעות והמותגיות של החברה המשווקת עצמה, וזאת לאור המודעות הנמוכה שנמצאה בסקרים לשמות של חברות כמו פייזר, MSD, אלי-לילי, GSK (אם כי כדאי לציין שחלק גדול מחברות אלה אינן משווקות תכשירי OTC …) וכד’. נתון מעניין נוסף שמציגה דגני (הנתונים מוצגים היום במסגרת כנס תרופות ללא מרשם) הוא ששיעור הזכירה הממוצע של פרסומי תרופות נע בין 4% ל- 10%, תלוי בתרופה.

לסקירה המלאה בדהמרקר

הערת המערכת: נראה אכן שמרבית הגורמים הפועלים בתחום התרופות ללא מרשם אכן אינם מגלים התלהבות יתרה, בלשון המעטה,  מהיציאה מחוץ לבתי המרקחת, ולכן התחזיות השמרניות לשינויים משמעותים בגודל השוק תואמים תחושות אלה. לדעתנו השינוי המשמעותי יותר הוא העובדה שבבתי המרקחת, וברשתות הפארם, הזמינות הישירה של הצרכן לתרופה תגדל, שכן ניתן יהיה ל”הוריד” מהמדף את אותן תרופות שאושרו לשיווק מחוץ לבתי המרקחת. דבר זה עשוי להגביר את התחרותיות ואת הרגישות למחירים, שכן כיום, הצרכן המצוי שואל בדר”כ את הרוקח מה יש לטיפול בבעייה מסויימת, או מבקש מותג. כעת תהיה לו ההזדמנות, בדומה לדרך שהצרכן בוחר כיום את הקפה, להשוות “בעין” בין המותגים השונים המטפלים באותה בעייה, לרבות מחיר המותגים השונים.

שינוי זה אגב מעמיד בסימן שאלה גדול את כל הצורך בפיקוח מחירים על תרופות אלה, שעדיין קיים ומגביל את חופש הפעולה, ואף דורש טיפול ואדמיניטרציה מיותרים לחלוטין.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן