אי ספיקת לב גדשתית (CHF) משפיעה על חלק ניכר מהמבוגרים כולל אלו ללא מחלת לב כלילית. הפתוגנזה של CHF אינה וודאית, אך קיימת היפותזה כי מחלה מיקרווסקולרית היא גורם אפשרי.
מטרת המחקר היא לקבוע את הקשר בין רטינופתיה (מחלת רשתית), סמן למחלה מיקרווסקולרית מערכתית, לסיכון ל-CHF.
המחקר בן 7 השנים השתמש בנתוני מחקר של סיכון לטרשת עורקים. למשתתפים (n = 11 612, גילאים 49-73) נלקחו תמונות רשתית בין 1993-1995. התמונות דורגו על פי פרוטוקול סטנדרטי לנוכחות רטינופתיה, ניקים ארטרוונוסים, הצרת עורקיקים פוקלית, והצרת עורקיקים כללית.
המחקר בדק קשר בין רטינופתיה להיקרות CHF, אשר זוהו ע”י אישפוזים ורישומי מיתות.
ההיקרות המצטברת במשך 7 שנים של CHF היתה 5.4% (492 אירועים). למשתתפים עם רטינופתיה היתה היקרות גבוהה יותר של CHF בהשוואה לאלו ללא רטינופתיה (15.1% לעומת 4.8%, P<.001). לאחר שליטה על גיל, מין, גזע, מחלת לב כלילית קודמת, לחץ דם עורקי ממוצע, סוכרת, רמת גלוקוז, רמת כולסטרול, עישון, BMI, ומיקום המחקר, נוכחות רטינופתיה היתה קשורה לסיכון גבוה פי 2 ל-CHF (סיכון יחסי, 1.96%; 95% אינטרוול ביטחון, 1.51-2.54). בקרב משתתפים ללא מחלת לב כלילית, סוכרת או יתר לחץ דם, רטינופתיה הגדילה סיכון ל-CHF פי 3 (סיכון יחסי, 2.98%; 95% אינטרוול ביטחון, 1.50-5.92).
רטינופתיה היא סמן בלתי תלוי ל-CHF, אפילו לאנשים ללא מחלת לב כלילית קיימת, סוכרת או יתר לחץ דם. דבר זה מציע כי מחלה מיקרווסקולרית משחקת תפקיד חשוב בהתפתחות אי ספיקת לב באוכלוסיה הכללית. חלק מהאנשים האסימפטומטים עם רטינופתיה בבדיקה האופטלמולוגית יפיקו תועלת מהערכת נוספת של סיכון ל-CHF.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!