הערות עורכים ומשתתפים בדיון למחקר שבדק את השפעת השימוש בשני עורקי החזה על השרדות ארוכת טווח/מאת ד”ר רם שרוני, עורך כירורגיה לב חזה

בהמשך לסקירה שהבאנו כאן לאחרונה בנושא זה (לעיון בסקירה – נא להקליק כאן) התקיים דיון במימצאים, שאנו שמחים להציגו כאן:

ד”ר Puskas (אטלנטה): המאמר הנוכחי מצטרף לשני מאמרים קודמים של אותה קבוצת מחקר מה- Cleveland Clinic, מאמרים המהווים ציון דרך בכירןרגיה הקורונרית. המאמר הראשון , משנת 1986, הדגים ששימוש בעורק החזה הימיני משפר השרדות במשל תקופת מעקב של 10 שנים וכן שחולים אשר להם הושתלו רק ורידי ספנה היו בסיכון גבוה יותר לאוטם לבבי, ארועים קרדיאלים וניתוחים חוזרים.

המאמר היסודי השני התפרסם בשנת 1999, ע”י אותו מחבר, שם הוצג ששימוש בשני עורקי החזה טוב מעורק חזה אחד. המחברים הראו, ע”י שיטות סטטיסטיות מתקדמות  של נתונים רטרוספקטיבים (שיטת propensity score) את היתרון בהשרדות במהלך מעקב של 5, 10 ו- 15 שנים. בנוסף, במהלך מעקב של 10 שנים, החולים בקבוצת שטופלו ע”י עורק חזה אחד נזקקה ליותר ניתוחים חוזרים ו-PTCA.

המאמר הנוכחי מדגים את היתרון בהישרדות לאורך 20 שנה בחולים שבהם נעשה שימוש בשני עורקי החזה וכן בניתוח תת קבוצות של חולים עפ”י גיל, תפקוד לבבי וגורמי סיכון לא לבביים, שם נצפתה ירידה בתוחלת החיים אך עדיים יתרון בהשרדות של שני עורקי החזה נשמר. האנליזה הסטטיסטית המדוקדקת שבוצעה ע”י ד”ר Blackstone בקבוצה גדולה של חולים לאורך ממוצע של 16.2 שנות מעקב הופכת את המאמר הנוכחי לאבן בסיס בכירורגיה הקורונרית.

יש לציין שלא כל המחקרים בנושא הגיעו למסקנה דומה. עבודה מה- מיו קליניק שפורסמה בשנת 1997, בהיקף קטן של חולים, שלא היו מאוזנים מבחינת אחוז חולי הסכרת, (160 בכל קבוצה) לא הדגימה  ששימוש בשני עורקי החזה היה פרמטר סטטיסטי מובהק בהשרדות. עבודה נוספת מבלגיה (P. Sergeant) לא הדגימה ששימוש בשתל עורקי נוסף מעניק יתרון ע”פ השתל העורקי הבודד.

ד”ר Lytle נשאל באשר לקונפיגורציה של עורקי החזה. הוא השיב שכיום נעשה שימוש ב- RIMA כעורק חופשי מעורק ה- LIMA, ובצורה זו ניתן לבצע מס’ אנסטומוזות במערכת השמאלית. ישנה העדפה לשימוש בעורקי החזה למערכת השמאלית, שכן אחוזי הפתיחות בהשקת עורק חזה למערכת השמאלית גבוהים מאשר לעורק הימני. העורקים נקצרים בד”כ ללא הוורידים והפסיה (skeletonized).  בד”כ לא נעשה שימוש בשני עורקי החזה בחולים סכרתיים מטופלים באינסולין,שמנים, זקנים, בנשים ובהיצרות הפחותה מ- 50%. כן נקצרים שני עורקי החזה בחולי סכרת צעירים ושאינם שמנים.

חשיבות גדולה יש בשימוש בשתלים עורקיים במיוחד לנוכח השיפור בתוצאות המושגות ב- PCI, שם פתיחות stent דומה לשתל וורידי אך שתל עורקי מעניק יתרון אמיתי לעומת stent במעקב ארוך טווח.

ד”ר Lytle מאמין שניתוח מעקפים עם עורק חזה ימני LIMA)) וורידים כמעקפים הנותרים הינו ניתוח טוב אך ניתוח בו נעשה שימוש בשני עורקי החזה טוב יותר.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן