ה-AHA מפרסם הנחיות חדשות למדידת לחץ דם ( Hypertension )

התאחדות הלב האמריקאית (ה-American Heart Association ) עדכנה כעת את המלצותיה משנת 1993 לגבי מדידת לחץ דם. ההנחיות החדשות יתפרסמו במגזין Hypertension בפברואר 2005, והן מדגישות את המדידה מחוץ למרפאה, גודל השרוול הנכון ועוד.

מאז שפורסמו ההנחיות האחרונות היו מס’ פיתוחים טכנולוגיים למדידת לחץ דם, וכן התווסף ידע לגבי המשמעות של שיטות מדידה שונות. הכותב הראשי ד”ר פיקרינג מסביר: “מצאנו שמדידת לחץ דם הנלקחת ע”י רופא במשרדו עלולה להיות לא אמינה במטופלים רבים. לכן, יש פתיחות רבה יותר לקריאות  לחץ דם שנלקחו ע”י המטופלים בעצמם, וכן למדידה אמבולטורית של 24 שעות ברציפות.”

ההמלצה לכן היא שהמטופלים צריכים לנטר את לחץ הדם שלהם בבית, ע”י שימוש במכשירים מאושרים, כשהמטופלים צריכים לעדכן את רופאיהם לגבי קריאות הלחץ דם שלהם. במקרה של אי התאמה בין הקריאות המתבצעות מחוץ למרפאה לבין אלה המתקבלות במרפאה, הרופא צריך לשקול את הקריאות מחוץ למרפאה כקריאות המשקפות יותר את לחץ הדם האמיתי. העדויות מראות שקריאות מחוץ למרפאה צופות ביתר דיוק אירועים קרדיווסקולרים והן מועילות במיוחד לצורך אפקטיביות הטיפול ביתר לחץ דם. 

בהשוואה למדידה במרפאה, ניטור אמבולטורי של 24 שעות הינו מדד טוב יותר להערכת סיכון קרדיווסקולרי ועשוי להיות כלי איבחוני למקרים של “תסמונת החלוק הלבן”.

ההנחיות מציינות גם שמדידה לחץ דם אמבולטורית עשויה לסייע בזיהוי אנשים עם לחץ דם אשר אינם חווים ירידה לילית נורמלית ברמת הלחץ הדם, נתון שחשוב מכיוון שמטופלים אלה עלולים להיות בסיכון קרדיווסקולרי גבוה יותר.

ההנחיות ב-1993 לא אמרו רבות על המדידה הביתית ועל הניטור האמבולטורי, אך מכיוון שכעת יש דגש רב יותר למדידה מחוץ למרפאה, ופחות הסתמכות בלעדית על המדידה המסורתית היה צורך לעדכן את ההנחיות בהתאם, מסבירים הכותבים.

למרות שהמיקוד במדידה מחוץ למרפאה הוא השינוי המשמעותי ביותר בהנחיות החדשות, ההמלצות כוללות גם שימוש במידה נכונה של שרוול , כיוון שמידה קטנה או גדולה מידי הינה הטעות הנפוצה ביותר במדידות לחץ דם.

כאשר לחץ הדם נמדד במסגרת רפואית, ההנחיות הן שהשרוול ימוקם על עור חשוף לאחר שהמטופל נרגע למס’ דקות, יושב בנוחיות בכיסא כשגבו וידו נתמכים ע”י הכסא, רגליו אינן מוצלבות והוא אינו מדבר…

במרפאה או בבית החולים, בשימוש במד לחץ דם כספית יש להשתמש בצליל ה-Korotkoffהראשון והחמישי. עם זאת, המכשירים מסוג זה מוחלפים בהדרגה, בעיקר בגלל החשש לגבי זיהום אפשרי מכספית.

מכשירים אנרואידים (חסרי אוויר) הינם חלופות מתאימות, אך הם דורשים כיול תכוף. מכשירים היברידיים המשתמשים במתמרים אלקטרונים במקום כספית עשויים להמצא כאופציה תקפה. למרות ששיטה אוסצילומטרית (של מדידת תנודות הדופק העורקי) עשוייה להיות בשימוש לצורך מדידות רבות במשרד, עדיף לבצע כיול.

מכשירים אלטרנטיבים עלולים להיות לא מדוייקים, ולכן כיול עם קריאת מד כספית הינו חיוני כדי להבטיח את אמינות הבדיקות.

אפילו כאשר משתמשים במכשירים אוטומטיים, האחראים לביצוע בדיקות של לחץ דם חייבים להיות מיומנים מספיק כדי להפחית את אפשרות טעויות האנוש במדידה. בהתאם להנחיות הועדה, סוכנויות הרישוי חייבות לייסד סטנדרטים שיבטיחו את השימוש במכשירים מאושרים, כיול שגרתי של הציוד, ואימון מבצעי המדידה הידנית.

מדידה מדוייקת של לחץ דם הינה חיונית לסווג מטופלים, לאמת מצב לחץ דם גבוה ולהדריך בטיפול נכון. המטרות של דו”ח זה והמלצות הועדה הינן בכדי לספק לרופאים כללים סטנדרטיים של המלצות, אשר אם יבוצעו, אמורות להוביל להערכה מדוייקת של לחץ הדם.

Hypertension. 2005;45:2-21

לדיווח במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן