סקירה שיטתית ומטה-אנליזה המתפרסמת היום בפרסום און ליין מוקדם ב-BMJ בחנה את הקשר בין מיגרנות לסיכון לשבץ איסכמי, והגיעה למסקנה שמיגרנות עלולות להוות גורם סיכון לשבץ.
הסקירה ניתחה 14 מחקרים התבוננותיים שפורסמו בין 1996 ל-2004 אשר בחנו קשר בין מיגרנות לשבץ איסכמי. ע”פ המחברים, המחקרים הללו הצביעו על כך שהסיכון לשבץ איסכמי עולה באנשים הסובלים ממיגרנות: סיכון יחסי של 2.16, מובהק סטטיסטי.
העלייה בסיכון הייתה עקבית באנשים אשר סבלו ממיגרנות שלוו בסנוור/הארה (aura ) עם סיכון יחסי של 2.27, ומיגרנות ללא סנוור ביחס סיכון של 1.83 . יחס סיכון גבוה במיוחד נמצא בקרב סובלות ממיגרנה אשר נטלו גם תרופות למניעת הריון – 8.72 !!
המחברים מסכמים שמחקרים נוספים צריכים להתבצע כדי לחקור את המכניזם של קשר זה, במיוחד את הקשר בין הסובלות ממיגרנה והנוטלות תרופות למניעת הריון.
בדיווח נפרד נמסר כי ד”ר אן מק-גרקור, מנהלת המחקר הקליני של הקליניקה הלונדונית למיגרנה סיפרה בראיון ל-BBC שאין ספק כי קיים קשר בין מיגרנות לשבץ, ושהסיכון גדול יותר במיגרנות המלוות בסינוור/הארה ונשים מיגרנטיות הנוטלות תרופות למניעת הריון. מה שאינו ידוע עדיין , לדבריה, הוא מהו הסיכון המדוייק של אוכלוסיה זו. למטהאנליזה המוצגת כאן, להערכתה, אין יכולת לתת תשובה ברורה. בנוסף ציינה ד”ר מק-גרקור כי לא הייתה רוצה שאנשים הסובלים ממיגרנה ייכנסו לחרדה בגלל הסיכון שלהם לשבץ…
BMJ, doi:10.1136/bmj.38302.504063.8F (published 13 December 2004)
הערת המערכת: לאור מימצאי הסקר הלאומי האחרון לשבץ והידוע לנו על גורמי סיכון חשוב יהיה במיוחד להפחית גורמי סיכון אחרים בקרב מטופלים הסובלים ממיגרנות (יתר לחץ דם, פרפור פרוזדורים, עישון, השמנת יתר, כולסטרול וכד’) . כמו כן, אם ניתן לבצע פעולות למניעת המיגרנה עשוי להיות לכך אולי גם ערך להורדת הסיכון לשבץ. בעניין זה אנו ממליצים לעיין ולהאזין להרצאתו של ד”ר קוריצקי מכנס האגודה לכאב האחרון.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!