משחר ההיסטוריה האנושית, אם בעידן לקט המזון, בעידן הצייד או בעידן החקלאי, העסיקה את בני האדם השאלה “מה לאכול “. בעשורים האחרונים הפכה השאלה הזו ל”איך לאכול”.
במידה ידועה, זה משקף את הקדמה ששחררה לפחות בעולם המתועש את רוב בני האדם מן הרעב, אך מאידך, הזמינות והשפע של המזון והקשר בין אכילה יתרה לסיכון בריאותי מחייבים התיחסות בקורתית למצב בימינו.
בעבר נדרשה תבונת האדם להשגת המזון והיום נדרשת התבונה לצריכת מזון נכונה. ואמנם דרושה כיום “ביקורת התזונה” (בפאראפראזה על חבורו של קאנט “בקורת התבונה”), ובקורת זו חיונית משום שתזונה לא נבונה היא גורם סיכון למחלות ומשום שאנו יכולים להשפיע על גורם סיכון זה.
מטבע הדברים, התזונה חשובה לקשישים כי הם נמצאים מבחינת הגיל בתקופה פגיעה תקופה בה שכיחות מחלות הלב, האוסטאופורוזיס, הנפילות,השברים ומחלות החסר למיניהן. ובוודאי שיש מה לעשות בתחום זה לטובת הקשישים אם כי רבים מן המצבים קשורים בהרגלי תזונה לא נבונה שנרכשו בגיל צעיר ונמשכו לאורך עשרות שנים.
לעניין זה ולדרך להתמודד עמו עוד נחזור בהמשך.
לגבי ציבור הקשישים של היום יש מספר פגעים הקשורים בליקויי תזונה שתיקונם עשוי לתת פרי מיידי. ראשית כל, יש להקפיד על תזונה מאוזנת עם מספר קלוריות מותאם לפי הפעילות הגופנית של כל אחד ועם תכולה של כל מרכיבי המזון הנחוצים.
אך עלינו לזכור שציבור הקשישים איננו הומוגני. לרבים יש מודעות ויכולת להגיע למקורות המידע והם משקיעים בתזונה נבונה ובחיים בריאים. אך יש בין הקשישים קבוצות המועדות לחסר תזונתי ונמנה אותן בקצרה.
ראשית כל, אלו קשישים החיים במחסור, אם זה מחסור כלכלי או מחסור חברתי-משפחתי. לאוכלוסייה זו יש להעניק תמיכה ישירה ע”י הספקת ארוחות על פי הניסיון המוצלח של “ארוחות על גלגלים” (Meals on wheels) . זו המערכת המספקת ארוחות חמות לקשישים בביתם . קיימות כמובן השאלות הטכניות של כיצד לאתר אנשים אלו ובאיזה דרך לספק את הארוחות, אך הגישה הוכיחה את עצמה.
הזנה נבונה לאנשים אלו חייבת לכלול הן את הבאת המזון לביתם והן את הכנתו במרקם ידידותי ( למתקשים לנגוס וללעוס ) ובטעם ראוי !
קבוצה נוספת בקרב הקשישים היא של המתקשים בבליעה. ביניהם כלולים חולים לאחר אירוע מוחי וחולים עם ירידה קוגניטיבית. קשישים אלו בדרך כלל גם אינם עצמאיים באכילה ומוזנים ע”י צוות המטפלים. בעייתם מורכבת מאוד משום שגם אם תוגש להם הארוחה הטובה והמזינה ביותר קשה להבטיח שהיא תבלע כראוי.
לעתים, בגלל קשיי הבליעה ניסיונות האכלה שלהם עלולים להסתבך בשאיפת המזון ובדלקת ראות (Aspiration pneumonia) – ציבור זה, שחלק גדול ממנו מאושפז במוסדות גריאטריים משמש בשנים האחרונות מטרה למחקר שמיועד להתמודד עם בעיות ההזנה שלו.
אחד הפתרונות ההאכלה האנטרלית (מתן אוכל ושתייה דרך צנתר ישירות לקיבה) מעוררת בעיות אתיות רבות ואף אינה פוטרת את כל הבעיות.
יש לגייס כוחות ולהתמודד עם הבעיות התזונתיות של הקשישים של היום אך האתגר הגדול הוא הקשישים של מחר. על פי כל התחזיות יהיו יותר קשישים בעתיד הלא רחוק ואם תזונה נכונה היא דרך להגיע לזקנה במצב בריאותי טוב יותר, הרי נחוצה עבודה חינוכית רבה כבר היום. עבודה חינוכית להגברת המודעות לתזונה חייבת להתחיל בגיל צעיר מאוד. מלאכה זו צריכה להתגבר הן על הרגלים לא נכונים של דור ההורים והן על פיתויים של “המזון המהיר” וכל מה שהוא מכיל ומסמל.
אין ספק שיש ליזום הוראת תזונה נבונה בבתי ספר ולתת לפעולה זו את מידת העדיפות הניתנת לחשובות שבתוכניות הלימוד.
הוראת תזונה נבונה לילדים ולנוער יכולה להשתלב עם פעילות של תזונה נבונה בקרב הקשישים. אחת הדוגמאות קשורה לאוסטאופורוזיס. רבות מן הקשישות בימינו יודעות על חשיבות צריכת הסידן אך מעטות מעבירות מסר זה לנכדותיהן. והרי יודעים אנחנו כי לצריכת סידן חשיבות יתרה בגיל ההתבגרות – הגיל בו נבנית העצם.
אמנם חינוך לבריאות וחינוך לתזונה נבונה יתנו פירות בעתיד לכן יש להתחיל בהם כבר בילדות כי האדם אינו רק “תבנית נוף הולדתו” כמו שאמר המשורר, אלא הוא גם “תבנית נוף תזונתו”.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!