ניתוח כריתת קיבה מעלה את הסיכון לחלות בסרטן הגרון (Ann Surg)

חוקרים איטלקיים מדווחים כי ניתוח כריתת קיבה, חלקית או מלאה, קשור בסיכון מוגבר להתפתחות ממאירויות בגרון.

לכן, מייעצים החוקרים, יש לבצע בדיקות שגרתיות של הגרון במסגרת המעקב ארוך הטווח אחר חולים שעברו את הניתוח.

בעבר דיווחה קבוצת החוקרים על מחקר ראשוני שהראה הופעת רגישות להתפתחות סרטן בגרון בקרב חולים שעברו כריתת קיבה. הם העלו השערה כי זרימה חוזרת של מרה עלולה לפגוע באפיתל המעי וכך ליצור רגישות של הרקמות להתפתחות ממאירויות.

בכדי להמשיך לבדוק את השערתם, ביצעו החוקרים מחקר רטרו-ספקטיבי מסוג מקרה-ביקורת בקרב חולים הסובלים מסרטן בגרון וקבוצת הביקורת הורכבה מחולים שטופלו בשל התקף לב אקוטי שחוו, בין השנים 1987-2002. במחקר נכללו 828 מקרים של חולים בסרטן בגרון ו-825 חולי ביקורת.

כריתה של הקיבה בוצעה בעבר ב-67 (8.1%) מהחולים שסבלו מסרטן בגרון וב-15 (1.8%) מחולי קבוצת הביקורת (p < 0.0001). בכל אחד מהמקרים, בוצעה הכריתה לצורך טיפול בכיב עיכולי.

לאחר התאמה לנתונים דמוגרפיים של הנבדקים ולצריכת האלכוהול והסיגריות שלהם, נמצא שניתוח קודם של הקיבה קשור לערך OR של 4.3 לחלות בסרטן בגרון.

הסיכון השתנה בהתאם למשך הזמן שחלף מאז ניתוח הקיבה, עם ערך OR של 2.2 ב-20 השנים הראשונות לאחר הניתוח, ושל 14.8 במקרים של ניתוחים שבוצעו קודם לכן.

החוקרים טוענים כי ישנן סיבות רבות לכך שניתוח קיבה מעלה את הסיכון לחלות בסרטן בלוע. הם מסבירים כי צריכת אלכוהול ועישון עלולים להפחית את סבילות האפיתל בגרון וכי ניתוח כריתת הקיבה מעלה את רעילות האתנול משום שהוא מבטל את מטבוליזם הקו הראשון ומעלה את הזמינות הביולוגית. הם מציינים כי טריפסין וחומצות מרה עלולות גם הן לפגוע באפיתל, באופן ישיר.

Ann Surg 2004;240:817-824.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן