על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, תגובות וירולוגיות מושהות לאחר הטיפול בוירוס צהבת C (ה-HCV) שהושגו באמצעות אינטרפרון נשמרות במהלך 12 שנים.
החוקרים מסבירים כי מחקרים קודמים הראו הפוגה וירולוגית וביוכימית ממושכת עד ל-5 שנים לאחר מתן הטיפול באמצעות אינטרפרון, אולם יכולת השמדת נגיפי ה-HCV בכבד לא נלמדה היטב במסגרת מעקב ממושך יותר.
החוקרים עקבו אחר 38 חולים שבהם נצפתה תגובות וירולוגיות מושהות ואחר 34 חולים שבהם הופיעו תגובות ביוכימיות שקיבלו טיפול נגד HCV באמצעות אינטרפרון במהלך 4.4-12 שנים.
בכל החולים שבהם הופיעו תגובות וירולוגיות מושהות נותרו תוצאות בדיקת ה-HCV RNA בסרום שליליות עם רמות ALT תקינות במהלך כל תקופת המעקב, ואילו בכל החולים שבהם הופיעו תגובות ביוכימיות הופיעה וירמית HCV עיקשת וכמעט במחציתם (46%) התרחשו התפרצויות ביוכימיות.
ב-4 מהחולים שבהם הופיעו תגובות וירולוגיות מושהות (אך לא בחולים שבהם הופיעו תגובות ביוכימיות) התפתחו קרצינומות הפטו-צלולריות (במהלך תקופה של 6 חודשים עד 5.5 שנים לאחר הטיפול). בכל ארבעת החולים הללו נמצאו שחמת או אזורי פיברוזיס לפני מתן הטיפול.
HCV RNA לא נמצא בביופסיות שנאספו מ-15 חולים שבהם הופיעו תגובות וירולוגיות מושהות שנלקחו כ-5.9-12.5 שנים לאחר לקיחת הביופסיה שנעשתה לפני מתן הטיפול. אולם בכל 15 החולים שבהם הופיעו תגובות ביוכימיות, פרט לאחד, שמהם נלקחו ביופסיות חוזרות הופיעו גדילי HCV RNA חיוביים ושליליים בכבד.
DNA של וירוס צהבת B לא נמצא בביופסיות הכבד, ללא תלות בהימצאות HCV.
כל המדדים ההיסטולוגיים השתפרו משמעותית בקבוצת החולים שבהם הופיעו תגובות וירולוגיות מושהות, ואילו בקבוצת החולים שבהם הופיעו תגובות ביוכימיות נמצא שיפור רק במדדי הנקרוזיס המקוטע והנקרוזיס המוקדי. בשתי הקבוצות נותרו עדויות לדלקת מדרגת חומרה מתונה, לכל הפחות, בביופסיות שנלקחו לאחר הטיפול.
החוקרים מסכמים כי הממצאים מעידים שהעדר HCV בסרום כ-6 חודשים לאחר הפסקת מתן הטיפול באמצעות אינטרפרון מצביע לרוב על ריפוי וירולוגי. עם זאת, הם מוסיפים, כי יש צורך במחקרים נוספים במספר גדול יותר של חולים וכי בקרה על הפעילות הביוכימית של המחלה עשויה גם כן לסייע לתוצאה ההיסטולוגית המועדפת בטווח הארוך.
J Med Virol 2004;74:406-413.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!