על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, החלבון קושר פוספוליפיד annexin II זוהה כקו-פקטור תאי התומך בזיהומי HIV-1 במקרופאג’ים, דבר המקרב את המחקר אל מציאת מטרה תאית מולקולרית למניעת זיהומי HIV.
במשך למעלה מעשור, חלבון המעורב בהגנת המאכסן, ה-secretory leukocyte protease inhibitor (או SLPI), הוכר כאנטגוניסט לזיהומי HIV-1. אולם, מסבירה ד”ר Wahl, אחת החוקרות, המנגנון טרם התגלה.
היא מוסיפה כי חשוב להבין את דרך הפעולה בכדי לפתח טיפול שיחסום את המסלול.
החוקרים השתמשו במיקרוקופיה פלורסנטית ובטכניקות flow cytometry לבדיקת מונוציטים אנושיים בכדי והבחינו במולקולה הנקשרת לממברנת התא הקשורה ל-SLPI, בעיקר על גבי משטח המקרופאג’ים העוברים דיפרנציאציה ולא על גבי מונוציטים צעירים או שטרם עברו דיפרנציאציה או על גבי תאי T. מחקר נוסף הראה כי מולקולה זו היא annexin II.
כאשר הם הפחיתו את רמות ה-annexin II הקשורות למקרופאג’ים, באמצעות נוגדני אנטי-annexin או ביצירת הפרעה בתיווך RNA, נוצרה הפרעה בתהליך הזיהום ב-HIV-1.
נראה ש-annexin II עובר אינטרקציה עם phosphatidylserine, מולקולה הנוצרת במאכסן ונתפסת בממברנת תאי HIV-1 כשהנגיף מנץ מהתא המודבק. כאשר הנגיף חסר phosphatidylserine, נוגדני אנטי-annexin II אינם מפריעים לחדירת ה-HIV אל המקרופאג’.
החוקרים כותבים כי הממצאים מעידים שהפרעה ל-annexin II בממברנת המקרופאג’ מעכבת את כושר ההדבקה לאחר ההקשרות, להוציא השעתוק הראשוני, ההמשכי להאחזות הויראלית בשלב החדירה או האיחוי.
ד”ר Wahl מציינת כי הופעת זני HIV המראים עמידות לתרופות מפריעה למאמצים ליצירת בקרה על הזיהום, שכן רוב הגישות אנטי-ויראליות מכוונות כלפי הנגיף. במקרה הנוכחי, היא מסבירה, זוהו מולקולות של התא המאכסן הדרושות להדבקה ב-HIV ואינן עוברות מוטציות, וכן הן מהוות מטרה יציבה יותר לעיכוב או הפרעה בתהליך ההדבקה.
היא מוסיפה כי מקרופאג’ים הם מטרה מושכת במיוחד ליצירת בקרה על הזיהום, שכן הם הופכים למאגר הנגיפים העיקרי כאשר רמות תאי ה-T פוחתות וכי המקרופאגי’ם גם משתתפים בסלקציה הויראלית הראשונית, הפצת הוירוס והעברתו לתאי T מסוג CD4.
J Exp Med 2004.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!