מעכבי Angiotensin-converting-enzyme (מעכבי ACE) יעילים בהפחתת הסיכון לכשל לבבי, להתקף לב ולתמותה בשל גורמים קרדיווסקולריים בחולים הסובלים מבעיה בתיפקוד סיסטולי של חדר הלב השמאלי או מכשל לבבי. מעכבי ACE גם מפחיתים את הסיבוכים הטרשתיים בחולים שסובלים ממחלה ווסקולרית ללא כשל לבבי.
במחקר ה-PEACE (מחקר מניעת ארועים באמצעות עיכוב ACE) נבדקה ההשערה שחולים הסובלים ממחלה יציבה של העורקים הכליליים ותיפקוד חדר הלב השמאלי שלהם תקין או מופחת מעט מפיקים תועלת טיפולית מתוספת מעכבי ACE לטיפול הקונבנציונאלי המודרני הניתן להם. המחקר היה כפול סמיות ומבוקר באמצעות פלצבו והשתתפו בו 8290 חולים שחולקו באקראי לקבלת trandolapril במינון מטרה של 4 מ”ג ליום (4158 חולים) או לקבלת פלצבו מתאים (4132 חולים).
גילם הממוצע של החולים היה 64±8 שנים, ערכי לחץ הדם הממוצעים שלהם היו 133±17/78±10, וערך ה-ejection fraction הממוצע של החדר השמאלי היה 58±9 אחוזים. החולים קיבלו טיפול אינטנסיבי, כאשר 72% מהם עברו בעבר רה-ווסקולריזציה קורונרית ו-70% מהם נטלו תרופות להפחתת רמת השומנים. שכיחות נקודות הסיום העיקריות של המחקר – תמותה בשל גורמים קרדיווסקולריים, התקף לב או רה-ווסקולריזציה קורונרית – עמדה על ערך של 21.9% בקבוצת ה-trandolapril בהשוואה לערך של 22.5% בקבוצת הפלצבו(ערך HR בקבוצת ה-trandolapril של 0.96; ערכי ה-95%CI של 0.88-1.06; ערך P=0.43) לאורך תקופת מעקב ממוצעת שארכה 4.8 שנים.
בחולים שסבלו ממחלת לב כלילית יציבה ונשמר בהם תיפקוד החדר השמאלי המקבלים טיפול סטנדרטי ושיעור הארועים הקרדיווסקולריים בהם נמוך מזה שנמצא במחקרים אחרים שנערכו במעכבי ACE בחולים עם מחלה ווסקולרית, לא קיימת עדות כי הוספת מעכב ACE מספקת יתרון נוסף מבחינת שיעורי התמותה בשל גורמים קרדיווסקולרים, שיעורי התקפי לב, או שיעורי הרה-ווסקולריזציה הכלילית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!