על-פי דיווח חדש, לא נראה שירידות שהושרו פרמקולוגית ברמת הטסטוסטרון משפיעות לרעה על מצב הרוח ברוב הגברים הצעירים הבריאים.
החוקרים כותבים כי טרם נקבעו השפעות הירידה בהפרשת האנדרוגן על בקרת מצב הרוח והיעילות הפסיכו-טרופית הפוטנציאלית של תחליפי אנדרוגן בגברים.
במחקר כפול סמיות, מבוקר באמצעות פלצבו, מסוג crossover, בדקו החוקרים את השפעות דיכוי אקוטי של הפרשת טסטוסטרון על מצב הרוח בגברים בריאים. במחקר השתתפו 31 גברים ללא היסטוריה של מחלה פסיכיאטרית או של שימוש בסטרואידים אנאבוליים.
הנבדקים קיבלו 7.5 מ”ג זריקת depot תוך-שרירית של leuprolide acetate (הוא Lupron) כל 4 שבועות במהלך 3 חודשים. לאחר 4 השבועות הראשונים, הגברים חולקו באקראי לקבלת 200 מ”ג testosterone enanthate לתוך השריר או לקבלת פלצבו, כל שבועיים במהלך חודש אחד, בנוסף ל-Lupron. מדדי התוצאה העיקריים היו דירוגי מצב הרוח וההתנהגות.
עליות משמעותיות בחומרת גלי החום וירידות משמעותיות בחשק המיני יחד עם תחושת “מטען רגשי” נצפו במהלך מתן Lupron יחד עם פלצבו בהשוואה למצב בתחילת הניסוי ולמתן Lupron יחד עם טסטוסטרון. אולם, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בתחושות העצב, החרדה, הרגזנות, והאנהדוניה או בירידה באנרגיה בין קבוצת מתן Lupron ופלצבו לבין קבוצת מתן Lupron עם טסטוסטרון.
החוקרים לא הבחינו בהשפעה אחידה של מתן Lupron ופלצבו על מצב הרוח בנבדקים. אולם, 3 גברים חוו סימפטומי מצב רוח משמעותיים קלינית במהלך המצב ההיפו-גונדי שהושרה באופן מלאכותי.
החוקרים מדווחים כי בקרב גברים שבהם נמצא חשק מיני גבוה בתחילת הניסוי הופיעה ירידה משמעותית בענין המיני במהלך מתן Lupron ופלצבו (p < 0.01), וכי רמות הענין המיני חזרו לרמתן בתחילת הניסוי במתן Lupron וטסטוסטרון.
הם מסכמים כי בסך הכל, הממצאים מעידים כי ירידה אקוטית ברמת האנדרוגן קשורה לירידה בליבידו ולהופעת גלי חום, אך איננה מספיקה בכדי לשנות באופן אחיד את מצב הרוח בקרב גברים מבוגרים צעירים ובריאים.
Arch Gen Psychiatry 2004;61:997-1004.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!