ממצאים שהוצגו לאחרונה מעידים כי נראה שילדים הסובלים מ-attention deficit hyperactivity disorder, ADHD, ומטופלים ב-atomoxetine (היא Strattera) נרדמים מהר יותר ונהנים מכמות רבה יותר של שינה תקינה בהשוואה לאלה המטופלים ב-methylphenidate.
הטיפול ב-ADHD התבסס באופן מסורתי על מתן סטימולנטים, שיצרו תגובה לקויה או לא נסבלו על-ידי כ-30% מהחולים. atomoxetine היא תרופה לא סטימולנטית לטיפול ב-ADHD.
אחת החוקרות, פרופסור Schuh, מסבירה בראיון כי קיימות עדויות כי תרופות סטימולנטיות, כמו methylphenidate, עלולות לגרום לבעיות שינה כשהן משמשות לטיפול בילדים הסובלים מ-ADHD. היא מציינת כי התוצאות מראות ש-methylphenidate האריך את משך הזמן עד לשקיעה בשינה.
המחקר האופקי שבוצע היה אקראי וכפול סמיות והשתתפו בו 85 ילדים בגילאי 6-14 שנים, שהתאימו לקריטריוני ה-DSM4 ל-ADHD. דרוג החומרה הראשוני היה סטית תקן אחת, לכל הפחות, מעל לתוצאה התקינה בקבוצת הגיל והמין שלהם, על-פי סקאלת דרוג ה-ADHD.
לאחר ביצוע המדידות בתחילת הניסוי, חולקו הנבדקים ל-2 קבוצות טיפול. 44 נבדקים קיבלו atomoxetine ו-41 הנבדקים הנותרים טופלו באמצעות methylphenidate לאורך תקופה בת 6-7 שבועות. לאחר תקופת הטיפול, הופסק מתן התרופה לתקופה של 10-20 ימים שלאחריה ניתנה תקופת טיפול נוספת בתרופה השניה ל-6-7 שבועות נוספים. מדידות השינה במהלך תקופות הטיפול בוצעו באמצעות actigraphy, ו-polysomnography ובאמצעות יומנים שניהלו ההורים והילדים. תוצאות ה-actigraphy הראו כי בהשוואה למצב בתחילת הניסוי, העלה מתן methylphenidate את משך הזמן עד לכניסה לשינה בשיעור גבוה משמעותית בהשוואה למתן atomoxetine (כ-39.2 דקות לעומת 12.1 דקות; P < .001). ממצאים אלה היו עקביים למידע שהתקבל ב-polysomnographic שהעיד על ירידה משמעותית במשך הזמן עד ל- sleep epoch הראשונה (0.3- דקות לעומת 16.8 דקות; P < .001) כמו גם במשך הזמן עד לשינה ממושכת (0.2- דקות לעומת 16.8 דקות; P < .001) במתן atomoxetine בהשואה למתן methylphenidate.
בנוסף, מעידים היומנים שניהלו הילדים כי היה להם קל יותר לקום בבוקר (P = .004), לקח להם פחות זמן להרדם (P = .001), והם ישנו טוב יותר (P = .045) במתן atomoxetine בהשוואה למתן methylphenidate. כמו כן מעידים יומני ההורים כי היה קל יותר להוציא את הילדים מהמיטות, פחות מרגיז (P = .032), ופחות קשה להתכונן לשינה (P < .001), והילדים סבלו מפחות קשיים להרדם (P < .001) במתן atomoxetine בהשוואה למתן methylphenidate.אנליזה של תופעות הלוואי הכרוכות בטיפולים הראתה כי התופעות המשמעותיות היחידות היו ירידה רבה יותר בתיאבון ועליה בנדודי השינה במתן methylphenidate בהשוואה למתן atomoxetine.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!