חוקרים טוענים כי נראה שמתן אסטרדיול במינון נמוך במיוחד דרך העור מעלה את צפיפות המינרלים בעצם ואין לו השפעה על האנדומטריום.
הממצאים נוגעים רק לנשים מבוגרות המצויות בסיכון לאוסטיאופורוזיס ואינן זקוקות לטיפול בשל סימפטומים אחרים של גיל הבלות, אולם אם הממצאים יאומתו בעתיד, זו עשויה להיות פריצת דרך חשובה בתחום בריאות האשה.
החוקרים מסבירים כי כוונת השימוש במינונים נמוכים מאוד של אסטרדיול (Menostar) היתה להעלות את רמת האסטרדיול בסרום לרמה של כ-10pg/mL. המטרה היתה לגרום לחיזוק העצמות מבלי לעורר את האנדומטריום.
במחקר שארך שנתיים השתתפו 417 נשים (בגיל ממוצע של 67 שנים); 208 מהן טופלו ב-14 מיקרוגרם אסטרדיול ב-patch ואילו 209 קיבלו פלצבו. הנשים הורשו לצרוך תוספי מזון המכילים סידן ו/או ויטמין D באופן יומי. כל הנשים אובחנו בצפיפות עצם נמוכה עם תוצאות Z-scores של 2.0 ומטה.
באופן כללי, נצפתה בקבוצת המחקר עליה ברמות האסטרדיול בסרום מערך של 4.8pg/mL לערך של 8.6pg/mL, ואילו בקבוצת הפלצבו נצפתה ירידה ברמות האסטרדיול בסרום.
עד לתום תקופת השנתיים נצפתה עליה בשיעור של 2.6% בצפיפות המינרלים בעצם (BMD) בעמוד השדרה הלומבארי בהשוואה למצב בתחילת הניסוי, ועליה בשיעור של 0.4% בערך ה-BMD בירך. בקבוצת הפלצבו, עמד שיעור העליה בערך ה-BMD בעמוד השדרה על ערך של 0.6% וערך ה-BMD שנמדד בירך ירד בשיעור של 0.8%.
סימנים של פרוליפרציה באנדומטריום נצפו בפחות מ-2% מהנבדקות בקבוצת המחקר על-פי דגימות הביופסיה שנלקחו בתום הניסוי, כעבור שנתיים. שיעור ההיפרפלסיה בתום השנתיים היה 0.5%.
נצפתה עליה ניכרת בשכיחות ההפרשות הוגינאליות בקבוצת המחקר בהשוואה לקבוצת הפלצבו. החוקרים טוענים כי יתכן שההשפעה קשורה למתן הטיפול.
הממצאים מעידים כי יתרן שנשים אינן זקוקות למינונים גדולים יותר של אסטרוגן, העלולים להזיק, בכדי לשפר את בריאות העצם שלהן וכי מינונים קטנים יכולים לשמש ביעילות ובבטיחות, ללא השפעה על האנדומטריום.
החוקרים מסכמים כי מינונים נמוכים ביותר אלה של אסטרדיול צריכים להספיק בכדי לשמור על בריאות העצם בנשים מעל גיל 60 שנים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!