במאמר של חוקרים ישראלים בראשותו של של ד”ר ברנרד בלחסן, מנהל המעבדה הקרדיו-אלקטרופיזיולוגית במרכז רפואי ת”א, המתפרסם ב-20 לספטמבר בכתב העת היוקרתי Circulation , מוצגות תוצאות מחקר שבחן השפעת שימוש ב-Quinidine (שם מסחרי בישראל קוינידורן) בחולים עם תסמונת ברגודה, על אירועי פירפור חדרים (VF ). ע”פ המחקר, השימוש בקוינידין מנע אירועי VF ואף דיכא הפרעות קצב ספונטניות בקרב חולים אלה.
הרקע והרציונל לקיום המחקר היא העובדה שעד כה השתלת דפיברילטור קרדיולוגי נחשבה כשיטה היעילה היחידה למניעת דום לב בקרב חולים בסיכון גבוה עם תסמונת ברגודה. לאור הסברה שלדיכוי קוינידין עשוי להיות תפקיד חשוב בתהליך התפתחות התסמונת ניסה המחקר לבדוק אם מתן הקוינידין כטיפול מונע, עשוי להיות יעיל קלינית.
יעילות הקוינידין ביסולפט, במינון ממוצע של 1483 מ”ג, על מניעת VF הוערכה על בסיס פרוספקטיבי ב-25 מטופלים בגילאים 19 עד 80, מהם 24 גברים, הסובלים מתסמונת ברוגדה. 15 מטופלים היו סימפטומטים (כולל 7 שורדים של אירוע דום לב בעבר, ו-7 מטופלים עם סינקופה לא מוסברת), ו-10 אסימפטומטים.
כל 25 המטופלים היו בסיכון ל-VF בתחילת המחקר בהתבסס על בדיקה אלקטרופיזיולוגית. קוינידין מנע אירועי VF אצל 22 מתוך 25 החולים (88%). לאחר תקופת מעקב שנמשכב בין 6 חודשים ל-22.2 שנים, כל המטופלים היו בחיים. 19 מטופלים קיבלו קוינידין במשך 6 עד 219 חודשים.
אף אחד מחולים אלה לא סבל מהפרעות קצב, למרות ש-2 סבלו מסינקופה שאינה קשורה להפרעת קצב. הטיפול בקוינידין היה קשור ל-36% מקרים של תופעות לואי אשר באו לידי פתרון לאחר הפסקת נטילת התרופה.
החוקרים מסיקים לכן שקוינידין מפחית באופן יעיל אירועי VF במטופלים עם תסמונת ברגודה, וכן אף מקטין את הסיכון לאירועי הפרעות קצב. החוקרים מעריכים שהטיפול בקוינידין עשוי להיות חלופת טיפול יעילה ובטוחה להשתלת דפריברילטור. הם סבורים שיש הצדקה לערוך מחקר השוואתי בין טיפול בקוינידורן והשתלת דפריברילטור בחולים בסיכון גבוה עם תסמונת ברוגדה.
Circulation. 2004 Sep 28;110(13):1731-7. Epub 2004 Sep 20.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!