חשיבותה של תרבית ליחה באבחון מהיר של דלקת ריאות הנרכשת בקהילה (CAP) ובהחלטה על הטיפול האנטיביוטי המתאים עומדת בסימן שאלה. הקושי להשיג דגימה באיכות טובה, העובדה שקיים סיכוי גבוה לקונטמינציה של הליחה ע”י הפלורה של דרכי הנשימה העליונות, הרגישות הנמוכה ולכן השפעתה הנמוכה על הטיפול הם מגבלותיה של השיטה.
במחקר הנוכחי אספו החוקים דגימת ליחה מ-1,669 חולים שסבלו מ-CAP בטרם הללו החלו לקבל טיפול אנטיביוטי. החוקרים העריכו את איכות הבדיקה וביצעו צביעות גרם, הערכה של ה-predominant morphotype (PM) בדגימות שהיו באיכות טובה ותרבית מהדגימה.
מתוך 1,699 חולים 983 (59%) נתנו דגימת ליחה. 532 (54%) מהדגימות היו באיכות טובה ורק 240 (45%) מהדגימות באיכות הטובה היו עם PM. כלומר, בסה”כ רק ב-14.4% מהמקרים דגימות הליחה היו באיכות הדרושה על מנת שיוכלו לסייע בבחירת הטיפול האנטיביוטי המתאים.
ב-207 (86%) מתוך 240 הדגימות עם PM וב-57 (19.5%) מתוך 292 הדגימות ללא PM צמח פתוגן ספציפי בתרבית (הבדל מובהק סטטיסטית). כמו כן מצאו החוקרים שמדד ה- Patients Outcome Research Team (PORT) לא היה כלי טוב לניבוי איכות דגימת הליחה.
תוצאה של דיפלוקוקים גרם חיוביים בצביעת גרם היתה בעלת רגישות של 60% וסגוליות של 97.6% לצמיחה של Streptococcus pneumoniae בתרבית ליחה, אך החוקרים ציינו שאפילו בקרב החולים שסבלו מבקטרמיה, סימן למחלה קשה, הרגישות של צביעת גרם של דגימת הליחה היתה נמוכה (כ-17.3%).
“תרבית מדגימת ליחה באיכות טובה ללא PM או מדגימת ליחה שנלקחה מחולה לאחר התחלת טיפול אנטיביוטי כנראה אינה משתלמת מבחינת יחס עלות לתועלת” סיכמו החוקרים.
במאמר מערכת בנושא הדגישו הכותבים שנראה כי כעת דרושים מחקרים אשר יבדקו את ההשפעה של בדיקות הנעשות על דגימת ליחה על דחית הטיפול, תוצאות של זיהום במספר פתוגנים ורישום היתר של תרופות אנטיביוטית. “במידה ותודגם השפעה שלילית של הבדיקות הללו ניתן יהיה להפסיק להשתמש בהן” הם הוסיפו.
Arch Intern Med. 2004;164:1725-1727, 1807-1811
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!