תוצאות מחקר פרוספקטיבי, כפול-סמיות ואקראי שפורסם לאחרונה מעידות כי שימוש ארוך טווח בצנתרי סיליקון מסוג nontunnelled המועשרים ב-minocycline וב-rifampin מפחית את שיעור הזיהומים בהשוואה לשימוש בצנתרים שאינם מועשרים.

החוקרים כותבים כי צינתור של הורידים המרכזיים הוא התערבות הכרחית בחולים הסובלים ממאירויות. הם מסבירים כי למרות היתרונות הברורים של מתקנים אלה, צינתור הורידים המרכזיים עלול לגרום לסיבוכים בשל זיהום דם הקשור להחדרת הצנתר, בעיה הגוררת עליה משמעותית במורבידיות ובתמותה.

182 מתוך 356 הצנתרים שנבדקו ושימשו בחולי סרטן בין ספטמבר 199 למאי 2002 הכילו minocycline ו-rifampin, ו-174 לא הועשרו בהם. מאפייני החולים היו דומים בשתי קבוצות המחקר. משך הצינתור הממוצע לא נבדל משמעותית בין שתי הקבוצות (30.88 ± 66.21 ימים בקבוצת צנתרי ה-minocycline ו-rifampin לעומת 30.80 ± 63.01 ימים בקבוצה השניה).

3 מתוך 17 זיהומי הדם הקשורים לצינתור שהופיעו במהלך המחקר התרחשו בקבוצת צנתרי ה-minocycline  ו-rifampin, ואילו 14 התרחשו בקבוצה השניה. שיעור זיהומי הדם הקשורים לצינתור עמד על ערך של 0.25 ו-1.28 ל-1,000 ימי-צנתר, בהתאמה (P = .003). רוב הזיהומים נגרמו בשל חיידקי cocci גראם חיוביים. לא דווח על תגובות אלרגיות בשל השימוש בצנתרי ה-minocycline ו-rifampin.

החוקרים כותבים כי שימוש ארוך-טווח בצינתור nontunneled של הורידים המרכזיים (CVCs) המועשר ב-minocycline וב-rifampin יעיל ובטוח בהפחתת שיעור זיהומי הדם הקשורים בצינתור בחולי סרטן. הם מסבירים כי צנתרי סיליקון אלה עשויים להתגלות כתחלופה אטרקטיבית לצנתרים מסוג tunneled בחולי סרטן, שתגרום גם לירידה בעלות ההחדרה. אולם, הם מציינים, יש לאמת את הממצאים במחקרים פרוספקטיביים, אקראיים, בעלי כוח מספיק, שיתוכננו היטב.