השילוב של temozolomide (טמודל) ואינטרפרון α2b (או IFN-α2b ) הוא נסבל ועשוי להראות יתרון בהשרדות במלנומה בדרגה 4 . כך עולה ממחקר אקראי המתפרסם החודש ב-British Journal of Dermatology .
ההישרדות בשלב 4 של מחלת המלנומה היא נמוכה, למרות קיומם של טיפולים מגוונים, והיא נעה בין 3.6 ל-11.8 חודשים. האפשרות של שילוב של תכשירים ציטוטוקסים בטיפול והשפעתם על הישרדות עדיין נתונה בויכוח, אך ברור ששילוב של כימותרפיה הוא יותר רעיל, מסבירים החוקרים.
במחקר רב מרכזי, פתוח זה, 29 גברים ו-18 נשים בשלב 4 של מלנומה ממאירה חולקו באופן רנדומלי לשתי קבוצות.קבוצה A , הראשונה, כללה 20 מטופלים קיבלו טמוזולומיד 150 mg/m2 בימים 1-5 מידי 28 יום, בשילוב עם IFN-α2b במינון של 10 MIU למ”ר מידי יום שני.
קבוצה B , מנתה 27 מטופלים שקיבלו טמוזולמיד במינון של 150 מ”ג למ”ר בימים 1-5 מידי 28 יום, בשילוב עם IFN-α2b במינון קבוע של 10 MIU מידי יומיים.
גיל החולים היה 57.6 שנים בממוצע.
שיעור התגובה הכללי היה 27.6% והחלמה מלאה הושגה בקרב 10.6% מהמטופלים (5 מטופלים, אחד מקבוצה A ו-4 מקבוצה B ).
החלמה חלקית הושגה בקרב 17% מהמטופלים.
משך ההשרדות הממוצע היה 14.5 חודשים, ללא הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות. ההישרדות הייתה קשורה לתגובה לאחר 3 מחזורי טיפול. מבין 32 המטופלים אשר השלימו לפחות 3 מחזורי טיפול, 7 חולים עם החלמה מלאה או חלקית השיגו זמן השרדות ארוך משמעותי גבוה יותר – 30.6 חודשי השרדות. זאת לעומת תקופת השרדות של 13.7 חודשים בקרב קבוצת החולים שלא הגיבה לטיפול.
בסה”כ ההשרדות הייתה גבוהה יותר במטופלים אשר השלימו החלמה מלאה אחת (37 חודשים בממוצע), ולאחר מכן של אלה שהשיגו החלמה חלקית אחת לפחות (17.4 חודשים).
תופעות הלואי העיקריות היו בחילה, הקאות, כאבי ראש, ירידה בתאי דם לבנים, תרומבופניה, עלייה באינזימים של כבד, וסימפטומים נוירולוגים. 5 מטופלים נשרו בגלל תופעות לואי.
השילוב של טמוזולמיד ו-IFN-α2b הוא נוח לשימוש ומראה סבילות טוקסית, כותבים המחברים. כאשר המטופל מגיב לאחר 3 מחזורי טיפול, הדבר מלמד על שיפור משמעותי בהישרדותו.
Br J Dermatol. 2004;151:91-98
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!