מחקר שפורסם לאחרונה מנסה לקבוע ערך מטרה של שטח השומן התוך-בטני (IF) שאליו יש להגיע בכדי לשפר את גורמי הסיכון למחלת לב כלילית (CHD) בתגובה לירידה במשקל.
במחקר השתתפו 279 נשים יפניות הסובלות מהשמנת יתר, בגילאי 21-66 שנים, שחולקו לשתי קבוצות טיפול במסגרת השתתפות בתוכנית בת 14 שבועות לירידה במשקל: קבוצה שטופלה בדיאטה בלבד וקבוצה שטופלה בדיאטה יחד עם פעילות גופנית. שטח ה-IF נמדד באמצעות סריקות טומוגרפיה ממוחשבת. ערכי לחץ-דם סיסטולי מ-140 מ”מ כספית ומעלה, ערכי לחץ-דם דיאסטולי מ-90 מ”מ כספית ומעלה, ערכי כולסטרול כללי מ-5.70mM ומעלה, ערכי טריגליצרדים מ-1.70mM ומעלה, וערכי גלוקוז בצום בפלסמת הדם מ-6.99mM ומעלה הוגדרו כגורמי סיכון ל-CHD.
השקלול הטוב ביותר בין רגישות (היכולת לזהות נכונה מקרי true positive) וספציפיות (היכולת לזהות נכונה מקרי true negative) התקבל בערכים של 100 ס”מ מרובעים לפני הטיפול על-פי מידע משולב שנתקבל משתי הקבוצות. לאחר הטיפול, למרות הבדל קטן שנתקבל בין שתי הקבוצות בערכי המטרה (60 ס”מ מרובעים בקבוצת הדיאטה ו-50 ס”מ מרובעים בקבוצת הדיאטה והפעילות), הנתונים המשולבים הראו כי השקלול הטוב ביותר הופיע ב-60 ס”מ מרובעים (ערכי רגישות וספציפיות של 0.55 ו-0.63, בהתאמה). אחוז הנבדקות שבהן לא נמצאו גורמי סיכון ל-CHD היה נמוך משמעותית בקבוצה שבה נמצאו אזורי IF גדולים (מ-60 ס”מ מרובעים ומעלה) (46%) בהשוואה לקבוצה שבה נמצאו אזורי IF נורמליים (פחות מ-60 ס”מ מרובעים) (65%). אולם, אחוז הנבדקות שבהם נמצאו כמה גורמי סיכון שונים היה גבוה משמעותית בקבוצה שבה נמצאו אזורי IF גדולים (16%) בהשוואה לקבוצה שבה נמצאו אזורי IF נורמליים (7%) לאחר הטיפול.
מן המידע האורכי שנאסף מסיקים החוקרים כי על נשים יפניות הסובלות מהשמנת יתר להפחית את שטח אזורי ה-IF שלהן לערך נמוך מ-60 ס”מ מרובעים באמצעות הפחתת משקל בכדי לשפר את גורמי הסיכון ל-CHD ללא תלות בסוג הטיפול הניתן להן.
Obes Res. 2004 Apr;12(4):695-703.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!