במחקר חדש נמצא שעייפות בחולים שהחלימו מלימפומה, לוקמיה, מיילומה או גידול המטולוגי אחר היתה קשורה יותר לדכאון ולתפקוד פיזי לקוי ופחות לתופעות פיזיולוגיות הקשורות במחלה הממארת כמו אנמיה או דיכוי של מערכת החיסון.
עייפות הקשורה בסרטן מוגדרת כתחושת עייפות קבועה שיכולה להשפיע על התפקוד הפיזי והמנטלי ואינה מוקלת ע”י מנוחה. זוהי תופעת הלוואי השכיחה ביותר בחולי סרטן לאחר הטיפול. לתופעה הוצעו הסברים רבים ומגוונים בינהם אנמיה, חוסר תזונתי, הפרעות שינה ועוד.
במחקר שבא להעריך את הגורמים לתופעה השתתפו 70 חולי סרטן שהיו ברמיסיה ולא עברו טיפול ב-3 החודשים לפני תחילת המחקר. מהמחקר הוצאו חולים אשר סבלו מתופעות לוואי או מזיהום אשר יכלו לתת הסבר חלופי לעייפות.
החוקרים לא מצאו קורלציה בין העייפות לבין סוג האבחנה, הזמן שחלף מהטיפול הכימותרפי, תפקוד הכלייה הכבד או בלוטת התריס, חומרת האנמיה, ריכוז האלבומין בסרום ורמות הסמנים הדלקתיים.
לעומת זאת מדדי הדכאון והתפקוד הפיזי היו גבוהים יותר בקרב החולים שסבלו מעייפות בהשוואה לאלו שסבלו פחות מהבעיה.
במגבלות המחקר יש לציין את ההסתמכות על שאלון סובייקטיבי אשר לא בהכרח מלמד על התפקוד הפיזי האמיתי של החולים.
“נראה שלדכאון ולתפקוד פיזי לקוי יש תפקיד מרכזי בעייפות הקשורה לסרטן” סיכמו החוקרים אך ציינו שסוג הקשר עדיין לא הובהר. לדעתם התפקוד הלקוי עשוי להביא לירידת הערך העצמי וכן לתחושה שהבריאות לקויה ולכן להגביר את העומס הפסיכולוגי על החולה. מצד שני, חולה חרדתי או דכאוני יגביל את פעילותו וינהל אורח חיים פסיבי אשר עשויים להוביל לירידה במסת השריר ובתפקוד הפיזי. לכן על החוקרים לענות על השאלה- האם הדכאון הוא הגורם או התוצאה של תפקוד פיזי לקוי, או שקיים גורם שלישי?
החוקרים מאמינים שממצאיהם מתאימים גם לחולים עם ממאירויות אחרות הסובלים מעייפות ולכן יש בכוונתם לבדוק את הקשר גם בקבוצות הללו.
Annals of Oncology. 15: 1237-1242. 2004
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!