הצעה: להכליל בסל הבריאות שירות של ייעוץ רוקחי לחולים כרונים. סיקור ראשוני של יום העיון ”מהפיכה בשוק התרופות הישראלי ” שכנראה התחילה בכלל בטעות…

השבוע, ב-5/7 , התקיים הכנס “מהפיכה בשוק התרופות ? את מי היא משרתת ?” שהופק ע”י המכון הישראלי לניהול. הרקע הוא החלטת הממשלה לאפשר מכירת כ-100 מולקולות של תרופות ללא מרשם מחוץ לבתי מרקחת.

אנו נביא בקרוב סיקור נרחב שיכלול את מרבית ההרצאות שניתנו ביום העיון (לרבות האזנה וצפייה בשקפי המצגת בו זמנית), אבל בדיווח זה נרצה להדגיש מס’ נקודות בולטות ומעניינות שעלו במהלך הכנס.

ראשית , מסתבר, לפי הרצאתו של אבי אובל, יו”ר תל”מ (תרופות ללא מרשם) שכל המהלך של הוצאת התרופות אל מחוץ לבתי המרקחת נולד בזמנו כתגובה נזעמת של משרד האוצר לעליית מחירים של כ-30% בתרופות ללא מרשם מתוצרת הארץ, מייד עם הסרת פיקוח המחירים על קבוצת תרופות אלה. העלייה הזו “קלקלה” בזמנו לשר האוצר דאז, סילבן שלום, את נתוני המדד (בזמנו נטען שלעליית מחירים זו היה משקל גדול בעליית המדד של אותו חודש), וכתגובה כאמור הוחלט על הוצאת התרופות ללא מרשם למכירה מחוץ לבתי מרקחת. 

מלבד העובדה שעליית המחירים הזו בוצעה לאחר הקפאה ושחיקת מחירים של מס’ שנים, ה”ענישה” והתגובה של האוצר לא נראים ממש ענייניים… החלטת עליית המחירים הייתה של היצרנים, ואילו צעד הענישה כוון למעשה כנגד הרוקחים

מלבד נציג האוצר שהציג את עמדת האוצר וההערכות שהמהלך יתרום לכלכלה, לתחרות ולא בהכרח יפגע בבריאות הציבור ובמגזר הרוקחות (אך מאידך לא ממש התחייב שתהיינה הוזלות מחירים, אולי אפילו להיפך), שאר הדוברים לרבות אבי אובל, נציג התעשייה, פרופ’ הופמן דיקאן ביה”ס לרוקחות קלינית, וורדה מידר יו”ר הסתדרות הרוקחים הסתייגו בחריפות רבה מתכנית האוצר ומשרד הבריאות.

אבי אובל הציג את עמדת תל”מ לפיו הארגון תמך ברפורמה שבה תכשירי ה-OTC יועברו, לפחות בשלב ראשון, ממדפי בית המרקחת שאינם נגישים לקהל, למדפים הזמינים לקהל, תוך ביצוע בידול בין מוצרים שהם תרופות לכאלה שאינם תרופות.

פרופ’ הופמן הציג מימצאים ונתונים לגבי הסיכון והנזקים הבריאותיים האפשריים במכירת תרופות ללא פיקוח וייעוץ רוקחי. הוא הדגיש את האבסורד הגדול: דווקא בתרופות OTC לייעוץ שיכול וצריך לתת הרוקח ללקוח יש את המשמעות, המשקל והחשיבות הרבים ביותר, ודווקא תרופות אלה מוצאות מחוץ לבתי המרקחת.

ורדה מידר התייחסה למכה הקשה הניחתת על ענף הרוקחות (בנוסף למכות רבות אחרות) כתוצאה מהרפורמה, והדגישה את העובדה שבכל המקומות שבהם בוצע מהלך דומה, הוא בוצע בשלבים, (כחצי ממס’ המולקולות שאמורות לצאת למדפים בארץ), תוך נקיטה בצעדים שיבטיחו את בריאות הציבור וגם , לא פחות חשוב, מהלכים שהבטיחו הגנה כלכלית לענף הרוקחות באמצעים שונים.

נציג משרד הבריאות, אלי מרום הציג הרצאה מצויינת על הפתרונות האפשריים לענף הרוקחות, ומנה פתרונות שיהוו משקל נגד לאיבוד הנתח של תרופות ללא מרשם כולל מתן ייעוץ רוקחי בתשלום. לעצם נושא הדיון מדוע משרד הבריאות תומך במהלך האוצר, כנגד כל חוות הדעת הרפואיות/מקצועיות שניתנו לו , לא ניתנה תשובה של ממש.

לנוכח הדברים הועלתה על ידנו שאלה: אם כל הגורמים המקצועיים ובעלי האינטרס (המשווקים, הרוקחים, קופות החולים, נציגי בריאות הציבור, הציבור עצמו) הם למעשה נגד המהלך, או בודאי לא יזמו וקידמו אותו – מה ההגיון לביצועו, ואיך ניתן להסביר שהמהלך נעשה גם במס’ מדינות מערביות מתוקנות ?

התשובה, לפי פרופ’ הופמן היא פשוטה : כסף… יש מי שמאמין, באוצר ובמשרד הבריאות כנראה, שמהלך זה יגרום להוזלה של תרופות מצד אחד, ומאידך יזרז את הוצאת התרופות ללא מרשם ממימון ממשלתי לפרטי. כלומר, היותה של התרופה ללא מרשם זמינה בקיוסק הסמוך, או בתחנת הדלק, ימנע מהמטופל לבקש את התרופה מהרופא במרשם. (למרות שגם היום אין בעייה לכל צרכן להכנס לבית המרקחת הפרטי, בקופת החולים, בסופרפארם ולבקש את התרופה).

ואולם, ההצעה הפרודוקטיבית והמעניינת ביותר שעלתה בכנס זה, הייתה של פרופ’ יאיר שפירא, מנחה יום העיון: להכניס לסל הטכנולוגיות והתרופות שירות של “ייעוץ רוקחי” לפיו ניתן יהיה לכל חולה כרוני המטופל במס’ רב של תרופות לקבל ייעוץ רוקחי (שעלותו תכוסה ע”י ביטוח הבריאות) אחת לרבעון או חצי שנה, שבו הרוקח יסקור את התרופות שהמטופל משתמש, ימליץ על שינויים, בדיקות, הנחיות לאופן הנטילה וכד’ – במטרה לשפר את ההיענות והבטיחות. עכשיו צריך רק להגיש את ההצעה לסל הבריאות, ולנסות להוכיח שהתקציב שנדרש למימונה הוא סביר, ועם פוטנציאל חיסכון והחזר כתוצאה מהפחתת טעויות בנטילת תרופות, טיפול בתופעות לואי, ונטילה לא נכונה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן