מקטע קדמי – הטיפול ב- band keratopathy מסוייד

קרטופתיה בצורת רצועה מסויידת Calcific band keratopathy אשר תוארה לראשונה ע”י דיקסון ב- 1848 הינה מצב כרוני דגנרטיבי המאופיין במשקעים אפורים עד לבנים בשכבות הקרנית השטחיות. משקעים אלה מופיעים לרוב במפתח העפעפיים. הם מופרדים מהגובלת על ידי איזור שקוף ולעיתים שכיחות מפתחים הופעה המתוארת כדומה לגבינה שויצרית “Swiss cheese” בגלל “חורים” המפוזרים בתוך הרצועה. חושבים ש”חורים” אלה מייצגים את החללים בהם עוברים העצבים של הקרנית דרך ממברנת באומן.

קרטופתיה זו מלווה מצבים כרוניים בעיניים וסיסטמיים מרובים. המצבים הסיסטמיים הם אלה אשר גורמים לרמות סידן מוגברות בדם. גם דלקות כרוניות בעין יכולות להיות גורם. ניתן למצוא Calcific band keratopathy בעקבות אובאיטיס כרונית, כיבים או כויות כימיות בקרנית והעיניים ב- phthisis לאחר ניתוחי עיניים מרובים. כאשר לא נמצא גורם מאלה, מתיחסים לתופעה כפרימרית או אידיופטית. בשלבים הראשונים הרצועה המסוידת מצויה בהקף הקרנית והמצב אסימפטומטי. אולם, כאשר היא מתקדמת אל מרכז הקרנית וציר הראיה נגרמים כתוצאה מכך סינוור משמעותי והפרעות ראייה. בנוסף לזה, הצטברות קלציום יכולה לפגום בשטח פני העין החלק ולגרום לגרוי, פוטופוביה וארוזיות חוזרות.

השתמשו באמצעים שונים כדי לטפל בקרטופתיה. השימוש ב- EDTA (או ethylenediamine-tetraacetic acid  chelation ) הינו השכיח ביותר. מטרת הטיפול הינה להסיר את משקעי הסידן וגרום לשיחזור שטח פני הקרנית החלק. ברוב המקרים הראיה יכולה להשתפר, אולם בעיניים עם יכולת ראיה נמוכה בגלל מחלות אחרות (אשר גרמו להתפתחות הקרטופתיה) הטיפול נועד בעיקר כדי למנוע אתהגרוי וחוסר הנוחות בעיניים. כאשר משקע הסידן עבה, ניתן להסירו מהקרנית עם מלקחיים או לחילופין, ניתן לבצע קרטרטומיה שיטחית. שיטות אחרות שתוארו כוללות שימוש ב- diamond burr, בלייזר יאג וביצוע קרטופלסטיקה למלרית.

העבודה הנוכחית (1) באה לבדוק את הגורמים ל- Calcific band keratopathy והטיפול המצבים כאלה כדי לקבוע את היעילות לאורך זמן של טיפול ב- EDTA.

העבודה היתה רטרוספקטיבית ובוצעה בארה”ב ב-

Cornea Service, Wills Eye Hospital, Thomas Jefferson University, Philadelphia, Pennsylvania .

במחקר נכללו 230 חולים עם קרטופתיה משמעותית מבחינה קלינית שטופלו מ- 1996 עד 2002. מתוכם 65 עיניים של 54 חולים טופלו ב- EDTA. התוצאות שנבדקו היו הקלה בסימפטומים, שיפור בחדות הראיה וחזרה של המשקעים הסידניים.

הגורמים השכיחים ביותר של Calcific band keratopathy שנמצאו היו בצקת קרנית כרונית ב- 28% מהעיניים, וממצא אידיופתי ב- 25.9%. המעקב הממוצע לאחר EDTA chelation היה 36.6 חדשים כשהטווח היה בין חודש אחד ל- 29.6 שנים. 98% מהחולים דיווחו על הקלה חלקית או מלאה בסימפטומים. ב- 33.3% מהעיניים נמצא שיפור של שתי שורות או יותר בלוח סנלן כעבור חודש וב- 35.2% נצפה שיפור כזה בביקורת האחרונה. בחולים עם חדות ראיה בין 20/50 ל- 20/400 ב- 47% היה שיפור של שתי שורות או יותר בלוח סנלן כעבור חודש וב- 50% בבדיקה האחרונה. בעשר עיניים מתוך 56 המהוים 17.8% היתה חזרה של המשקעים כעבור חודש אחד עד 26 שנים ממוצע של 17.7 שנים. שיעור החזרה הגבוה ביותר היה בקרב שלוש מתוך חמש העיניים עם אובאיטיס.

המסקנה היא שטיפול ב- EDTA chelation הינו יעיל עבור Calcific band keratopathy ובעיניים שחדות הראיה ההתחלתית שלהן היתה בין 20/50 ל- 20/200 יש סיכוי שחדות הראיה תשתפר לאחר טיפול כזה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן