במחקר חדש, מתארים חוקרים 14 חולים שפיתחו זיהומי קלוסטרידיום גדולים לאחר קבלת שתל אלו-גרפטי של רקמות שלד ושריר. החוקרים כותבים כי מקרים אלה מדגישים את הצורך בהשגחה רבה יותר בבנק הרקמות בכדי להבטיח השתלה בטוחה.
בשנת 2001, בוצעו כ-875,000 השתלות אלוגרפטיות של רקמות שריר ושלד באמצעות רקמות שהתקבלו מבנקי הרקמות בארצות הברית. בעקבות מותו של צעיר בן 23 שקיבל שתל מודבק בקלוסטרידיום, ביצע המרכז לבקרת התחלואה ומניעה (CDC) חקירה לזיהוי מקרים נוספים והעריך את אופן העיבוד של הרקמות.
זיהום קלוסטרידיום הקשור בהשתלה הוגדר כזיהום מתורבת ומוכח המערב את אתר הניתוח בתוך שנה מזמן ההשתלה. קבוצת החוקרים זיהתה 14 חולים שפיתחו זיהומי קלוסטרידיום לאחר קבלת שתלים אלוגרפטיים. כל המקרים הגיעו מאותו בנק רקמות, שסומן כבנק A.
החוקרים מציינים כי שיעור הזיהומים הכולל בקרב מקבלי ההשתלה של רקמות הקשורות בפציעות ספורט, כגון גידים ומניסקוס, מבנק A היה 0.12%. שיעור של 0.36% נמצא באופן פרטני במקבלי femoral condyles. בחולים שקיבלו תרומה מבנק A נמצאה סבירות גבוהה פי 3000 לרכוש זיהום קלוסטרידיום בהשוואה לחולים שקיבלו רקמה מבנק אחר (p < 0.001).
חקירת שיטת העיקור שהונהגו בבנק A חשפו כי התמיסה האנטי-מיקרוביאלית שבה השתמשו לא הוכחה כיעילה נגד אורגניזמים מעמידי נבגים, כגון קלוסטרידיום. יתרה מכך, הבנק שחרר לשימוש רקמות שהגיעו מתורמים שבהם בודד קלוסטרידיום באתר אנטומי אחר.
לאור ממצאים אלה, עורכים החוקרים כמה המלצות להפחתת הסיכון לזיהומים ברקמות להשתלה. החשובה שבהן עוסקת בשימוש בשיטת עיבוד שתהרוג ביעילות נבגי חיידקים.
החוקרים מסכמים כי הדרך הטובה ביותר להפחתת הסיכון להעברת פתוגנים היא פיתוח ושימוש בשיטות עיקור שלא יפגמו בתיפקוד הרקמה לאחר ההשתלה.
במאמר מערכת מצורף מסכימים הכותבים עם החוקרים ומציין כי הדרך הבטוחה היחידה למנוע העברת זיהומים חיידקיים באמצעות שתלים אלוגרפטיים היא עיקור כל השתלים הנתרמים. בנוסף, הם מצהירים, יש להקים רשות לאומית לזיהומים הקשורים בשתלים.
N Engl J Med 2004;350:2544-2546,2564-2571.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!